AQUA Logo

חזור   אקווה - האתר הישראלי לדגי נוי > מים מתוקים > דגים כללי, בריכות נוי וחסרי חוליות

צור אשכול חדש  נושא נעול
הגדרות אשכול אפשרויות הצגת נושא
עדיין לא נקרא Thursday 08/07/2021, 07:11   #1
אסף_
אחראי תחום שרימפסים, חסרי חוליות וצמחיה
 
הסמל האישי שלאסף_
 
תאריך הצטרפות: 05/09/16
הודעות: 4,296
הודו לך על 734 הודעות 938 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה + שרימפסיה
ברירת מחדל ברוכים הבאים לפורום שרימפס וח"ח - דיונים חשובים

שלום חברי הקהילה ואורחים יקרים !

ברוכים הבאים לפורום שרימפס (חסילונים) וחסרי-חוליות במים מתוקים של אקווה.

לנוחיותכם נרכז בעץ הזה קישורים למאמרים, לדיונים מעניינים מהתקופה האחרונה וכן הודעות חשובות בהמשך (לא לפחד לגלול למטה)

למי שמתגעגע (ובצדק) לעץ הנעוצים הנוסטלגי אפשר עדיין להגיע אליו כך - קישורים לדיונים חשובים - פורום חסרי חוליות

מאמרים -

השרימפסייה הראשונה שלי - 10 צעדים פשוטים וקצרים לקראת ההקמה והמפגש הראשון עם החסילונים !

מדריך התוספים לשרימפסייה למתקדמים

התפתחות התחביב וגידול ברמות גבוהות

צמחים מומלצים לשרימפסיות


דיונים -

יש לי פרעושים בשרימפסיה מאמר!

עשר המכות - גרסת השרימפסיה. עשר סיבות למוות של שרימפסים

מחזור החיים הכללי של השרימפס, התמקדות בקרידינה ג'פוניקה

מזונות לשרימפסים וח"ח- האינדקס המלא

מוצרי מינרלים לשרימפסים - מה באמת הם מכילים?

מאמר על ה"פינטו שרימפס"- מאת יובל

פרוייקט המלון של יובל.מ
__________________
יומני האקווריום שלי - הקוביה 3.0| קוקילידה| צמחייה

תוכן איכותי להעשרת הידע ולפנאי - מגזין אקווה | AquaDex | מדריך קצר - שיתוף תמונות בפורום

נערך לאחרונה על ידי אסף_, Thursday 08/07/2021 בשעה 07:18.
אסף_ לא מחובר  
אסף_, הודו לך על ההודעה:
עדיין לא נקרא Thursday 08/07/2021, 07:11   #2
אסף_
אחראי תחום שרימפסים, חסרי חוליות וצמחיה
 
הסמל האישי שלאסף_
 
תאריך הצטרפות: 05/09/16
הודעות: 4,296
הודו לך על 734 הודעות 938 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה + שרימפסיה
ברירת מחדל תגובה להודעה: ברוכים הבאים לפורום שרימפס וח"ח - דיונים חשובים

השרימפסיה הראשונה שלי - המדריך לשרימפאי המתחיל.



מדריך מקיף מאת –Alon- ו - Poah





מדריך זה נכתב על מנת לנסות ולרכז את הידע שקיים כיום על הקמת השרימפסיה. לאחר קריאתו יענו מרבית השאלות האפשריות - ואלו שלא - נשמח להמשיך לדון ולענות בפורום שרימפסים וחסרי חוליות.


מיהם השרימפס?
מתוך ויקיפדיה: "השרימפס (או בעברית: "חסילונים") הם בעלי חיים השייכים לאינפרא-הסדרה Caridea מסדרת מעשירי רגל ומתת-המערכה סרטנאים. החסילונים הם שחיינים בעלי תפוצה רחבה במים מתוקים ומי ים".
השרימפס ידועים כאוכלי שאריות ואצות מעולים, דבר שתרם להתעניינות של קהל המגדלים ביצורים מרתקים אלה לראשונה.
השרימפס זכו בהכרה רחבה, כבעלי חיים שניתנים לגידול באקווריום בפני עצמם, לאחר שטקאשי אמאנו, אמן עיצוב האקווריומים היפני, החל לשלבם בעבודותיו.
מאז ועד היום התפתח ענף גידול השרימפס והפך לעניין בפני עצמו כשעוד ועוד זנים, מרהיבים בהתנהגותם וביופיים, נכנסו לתחביב.

מדוע שרימפסיה?
השרימפס הם יצורים עדינים ויפים, אך עקב המצאותם בתחתית שרשרת המזון - אינם מן האמיצים שבעולם המים. חלקם זקוקים לתנאים מיוחדים ולעיתים לא ישרדו (או לפחות צאצאיהם יתקשו לשרוד) עם נוכחות רוב סוגי הדגים.

כמעט כל הדגים מהווים איום, ברמה כלשהי, על חיי השרימפס באקווריום ושרימפ מבוהל – יעדיף להסתתר ולהעביר את חייו בהחבא. שרימפ באקווריום קיבוצי יהיה לא הרבה יותר מעוזר נקיון וישמש יותר כפונקציה מאשר ליופי שכן נמעט לראותו באור יום.

השרימפס יחיו חיים יפים יותר, ארוכים יותר ומעניינים יותר - באקווריום משלהם. כאשר אינם חשים בסכנה השרימפס יסתובבו, יראו נוכחות, יתנהגו באופן טבעי ויביאו הרבה נחת למגדל המאושר.

היות והשרימפס הם יצורים זעירים ושחיינים לא מוכשרים במיוחד - האקווריום הנדרש אינו גדול והקמת השרימפסיה אינה הליך קשה או יקר במיוחד. התנאים אותם דורשים רוב השרימפס קלים למדי להשגה כך ששרימפסיות לתפארת ניתן להקים גם במקום העבודה, על השידה ליד המיטה וכולי.



תוכן העניינים:

1.האקווריום

2.המצע

3.דקורציה בשרימפסיה

4.צמחיה מומלצת

5.סינון, חמצון וטמפרטורה

6.המים

7.התוספים

8.האוכלוסיה

9.המזון



--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------





1.האקווריום




נהוג לגדל שרימפס באקווריומים של בין 20 ל 40 ליטר. עם זאת, חסרי החוליות החביבים נוחים לגידול באקווריומים קטנטנים ולא מעט חובבים מדווחים על הצלחה, אפילו ברבייה, גם באקווריום של 5 ליטר בלבד.

בסופו של דבר ניתן לגדלם בנפח של ליטר ועד מאות ליטרים בתנאים הבאים:

* איכות המים חייבת להיות טובה. ככל שהאקווריום קטן יותר גוברת הסכנה שאיכות המים תתדרדר והשליטה בערכי המים קשה בהתאם.

* רוב השרימפס מעדיפים טמפרטורות נמוכות יחסית (ראו ערך בפרק 5) והשליטה בטמפרטורה קלה יותר באקווריום גדול יותר. השינוי בטמפרטורה באקווריום של ליטר - עלול להיות קטלני.

* ככל שהאקווריום גדול יותר כך תוכלו לראות אותם פחות. היות וההמלצה (ראו ערך בהמשך) היא לשכן שרימפס בלבד, ללא דגים, אקווריום גדול מאד יורגש ריק, במיוחד ב - 95% העליונים...

* יש הבדל בין אקווריום 20 ליטר שבנוי כך: אורך - 25 סנטימטר, רוחב - 20 סנטימטר, גובה - 40 סנטימטר, לבין אקווריום שבנוי כך: אורך - 40 סנטימטר, רוחב - 25 סנטימטר, גובה - 20 סנטימטר. השני טוב יותר - פשוט מכיוון ששרימפסים הנם שוכני קרקעית. הם אוהבים ללכת על משהו מוצק ובעוד שלא יתנגדו ללכת על צמח - אקווריום גבוה זה פשוט שטח מבוזבז - כאשר הוא בא על חשבון אורך ורוחב. כאשר אתם מתכננים את המידות - קחו בחשבון שהשרימפס יבלו את עיקר זמנם על המצע, הצמחים והדקורציה. הם יודעים לשחות - אבל עושים זאת מעט, רק על מנת להגיע ממקום למקום.

* מכסה: יש שיגידו שחייבים מכסה היות והשרימפס נוטים לנדוד. יש שגידו שזה לא הכרחי - ושרימפ שטוב לו נשאר במקומו. בסופו של דבר זה תלוי במספר גורמים. הראשון הוא איכות המים והטמפרטורה והשני הוא סוג השרימפ. שרימפ קריסטל אדום לרוב לא יטרח לטפס על האקווריום ולו בשביל הסקרנות בעוד שג'פוניקה ישמח לעשות כן אם תהיה לו סיבה מספיק טובה. כשתנאי המים טובים, הם לא יברחו כל כך מהר אבל אתם צריכים להיות מודעים לכך שהאופציה קיימת בעת תכנון האקווריום.



לסיכום: פתרון המיטבי יהיה אקווריום של בין 20 ל 40 ליטר, ארוך ורחב. עניין המכסה שמור לשיקול דעתו של הקורא.


--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------





2. המצע


חצץ קוורץ. צילום: Poah



המצע בשרימפסיה הוא מהגורמים החשובים ביותר לייצובה. היות והשרימפ החביב הנו שוכן קרקעית - מצע לא מתאים יפגע בו ראשון. מצד שני - מצע מתאים יוכל לעשות לו פלאים ועל כן הדיון בנושא חשוב במיוחד.

נדון כאן בשלוש אפשרויות:
מצע אינרטי (שאינו משפיע על ערכי המים), מצע שאינו אינרטי ומצע מדושן:

מצע אינרטי:

* חצץ קוורץ.
האפשרות הנפוצה ביותר היא חצץ קוורץ אינרטי גרוס דק, בין 2 ל - 3 מילימטר.
היתרונות בקוורץ הם שהוא נוח להליכה עבור השרימפ, נוח לאסוף ממנו מזון (גם אם הוא חדר קצת פנימה), הוא לא מפריע לערכי המים כלל, הוא זול יחסית לשאר הפתרונות ולא תשמעו תלונה מאף שרימפ. מצד שני, היות והקוורץ לא משפיע על ערכי המים, בעוד שאיננו מזיק - הוא גם לא תורם. הוא אופציה טובה למי שיש לו מי אוסמוזה הפוכה אבל מי שאין לו וזקוק למים רכים וחומציים (לדוגמא - לגידול שרימפס קריסטל אדום) יתקשה להגיע לערכים הרצויים. מצע זה יתאים לרוב השרימפסיות, יהווה פתרון יציב לאורך זמן והוא נוח במיוחד לשרימפסיות פשוטות - כאשר לא שמים דגש על צמחיה מיוחדת או על שרימפס שדורשים תנאים מיוחדים.

* קוורץ גרוס עד לחול.
מצע זה אינו מומלץ משום ששאריות מזון וחומרים אורגניים ירקבו אט אט מתחת למצע. כאשר מדובר בקוורץ גרגירי יותר יש מרווחים והפירוק נעשה בקלות היות ומגיע חמצן לבקטריות שמפרקות את השאריות. כאשר מדובר בחול – המים, או לפחות החמצן שבהם - לא מגיעים למטה, מה שגורם לפירוק אנאירובי של החומרים ויצירת גז רעיל. הפתרון הוא לדקור את המצע כל זמן מה או שיהיה מישהו שיהפוך אותו, דוגמת חלזונות חרוטיים. הרבה התעסקות וטרחה רבה, במיוחד כאשר יש הרבה צמחיה.

* חלוקי נחל כמצע.
אינם מומלצים. אמנם מדובר במצע מאוד יפה אבל היות ושאיבת הרפש ממש לא פשוטה ולא מומלצת בשרימפסיות - המצע ימנע מהשרימפס גישה לשאריות המזון והתוצאה לא תהיה טובה. בנוסף, רוב חלוקי הנחל הנמכרים הינם סלעים גירניים שפולטים סידן, הם אינם אינרטיים ולכן לא מתאימים לשימוש באקווריום.

* חצץ צבוע.
ממש לא מומלץ. יש להשתמש אך ורק במצע עם צבע טבעי. יש שיגידו שהכי טוב מצע כהה - הן בשביל לראות יותר טוב שרימפס שקופים והן בשביל להסתיר שאריות לכלוך - ויש כאלו שמסתדרים יופי גם עם מצע לבן. בכל מקרה מצע צבוע לא בא בחשבון.



מצע שאינו אינרטי:

* בזלת.
השפעת מצע הבזלת על השרימפסיה אינה ברורה לחלוטין. יש האומרים כי מדובר במצע מצויין וזול ויש האומרים כי הוא פולט מתכות למים ומעלה את הקשיות שלהם (ובכך, למעשה, אינו אינרטי). יש הנשבעים כי שרימפסיות עם בזלת עבדו אצלם מצויין במשך חודשים - ויש האומרים שזה לא שווה את הסיכון. בסופו של דבר זה תלוי בריכוז החומרים הנפלטים מהסלע ובהתאמה לסוגי השרימפס.
על כן, ההמלצה הגורפת היא שעדיף שלא להשתמש, אבל אם כן - לפחות לא לשרימפס רגישים במיוחד.

* מצע על בסיס חימר.
ישנם מספר סוגים של מצעי חימר, אמנו אמזוניה, אמנו אפריקנה, רד-סי, ועוד.
מצע החימר נראה מדהים בשרימפסיה, מוריד את קשיות המים, מוריד את רמת ה-pH וכן תורם לערכי המים באופן כללי. כמו כן, מצע החימר מעולה לשתילה של צמחים כך ששילובו בשרימפסית צמחיה לאו-טק - יהיה שילוב מעולה. החיסרון העיקרי במצע החימר הוא המחיר הגבוה. מלבד זאת, מצעי החימר מתפרקים לאחר תקופה של בין שנה לשלוש שנים ועלולים ליצור אבק שאינו נעים לעין, בעיקר עקב שתילת ועקירת צמחים. מכיוון שהחלפת המצע בשרימפסיה כל שנתיים זה עסק לא פשוט - יש לקחת זאת בחשבון מראש.

* חול אלמוגים.
לא רצוי. מדובר במצע שמעלה את הקשיות של המים באופן קיצוני כאשר עם הקשיות עולה רמת ה-pH. יכול לעזור אולי רק עם השרימפס מסולאווסי אבל גם שם לא מומלץ להשתמש בו כמצע אלא רק כעזר להעלאת ה-pH. לשאר השרימפס - לא מומלץ.

* מצע מינרלים יעודי.
מומלץ ביותר, ניתן להשיג אותו בכל החנויות המובחרות (ביפן...) והוא מעולה לגידול שרימפס קריסטל אדום. בין היתר מוריד את קשיות המים, מוריד את ערך ה-pH, מפריש חומרים שונים לרבות מינרלים שטובים למים ולשרימפסים ועוד. המצע נראה מדהים, מעולה לשרימפסים ומחירו בהתאם.



המצע המדושן, שרימפסיה שהיא גם אקווריום צמחיה:



מצע מדושן של Sera. צילום: poah

מרבית השרימפס רגישים לדישון, במידה זו או אחרת, על כן יש לשים לב מבעוד מועד לייעוד האקווריום - לבחירת המצע תהיה השפעה קריטית על עתיד הצמחיה בו.
מכיוון שמסוכן להשתמש בדישון נוזלי בשרימפסיות, מומלץ להשתמש במצע מדושן כדי להזין את הצמחים לתקופה ארוכה.
בערך הקודם סקרנו את רב סוגי המצעים, בערך זה נתעמק בעולם נוסף שהנו אופציה נהדרת לשרימפסיה מסוג שונה, המשלבת את עולם הצמחיה עם עולמם של השרימפסים.

תפקיד המצע המדושן הוא להזין את הצמחים באקווריום והוא הכרחי לצורך תפיסה טובה של צמחי דשא למניהם. למעשה, בשל רגישותם של השרימפס לעודפי דישון, וויתור על מצע מדושן יצמצם משמעותית את כמות וסוג הצמחים שמגדל ממוצע יוכל לשתול - שינוי המצע בעתיד, כשהאקווריום כבר מעוצב, אינו פשוט כלל וכלל.

את המצע המדושן מניחים קודם, בשכבה של כשני סנטימטרים. חשוב להשאיר מרווח צר בין המצע המדושן לזכוכית הקדמית והזכוכיות הצדדיות כדי למלא אחר כך בחצץ אינרטי, על מנת לתת למצע באקווריום מראה אחיד. מעל המצע המדושן מניחים את מצע העליון. ניתן להשתמש במצע אינרטי או במצע חימר, בין שניים לשלושה סנטימטרים גובה.


מה האופציות?

* מצע מדושן מסחרי מוכן.
בשוק ישנם מספר מצעים מדושנים איכותיים ומזינים - של מיטב החברות. מדובר במצעים המכילים את מרב החומרים להם זקוקים הצמחים. רצוי להמנע ממצעים המכילים רמות גבוהות של נחושת, יסוד רעיל לחסרי חוליות, גם בכמויות זעירות. אין עדות של ממש כי מצעים מדושנים עלולים לפגוע בשרימפסים ובלאו הכי המצע העליון מונע מגע ישיר של המצע המדושן בעמודת המים, אך רצוי להזהר.
ניתן להניח רשת בין שני המצעים, המדושן והאינרטי, על מנת שבמקרים של עקירת צמחים - המצע המדושן ישאר למטה ולא ייחשף.

* מצע מדושן DIY.
ישנם המון מתכונים להכנת מצע מדושן DIY זול ואיכותי. לרוב אופציה זו תהיה זולה מהמצע הקנוי, טובה ועשירה יותר.
מצע זה משתלם ביותר אם מכינים כמות גדולה לאקווריום נוסף או חולקים בו עם חברים.

יש להזהר בהכנת מצעים מדושנים DIY עם כדוריות דישון המכילות נחושת. פה הנושא מורכב יותר ורצוי שהמגדל המתחיל יתייעץ עם מומחה בטרם יכין מצע כזה.
הבסיס של רוב המצעים הללו הוא כבול, לו ניתן להוסיף מספר רב של אלמנטים כגון פומיס, נסורת נקיה, סיבי קוקוס, הומוס, ברזל מדמם, כדוריות דשן תת קרקעיות, חמרה ועוד.

עוד על מצע מדושן ניתן לקרא כאן: הכנת מצע לאקווריום צמחיה מא' ועד ת' - מאמר מקורי מאת Cobalt


לסיכום, גם אם אין ביכולתכם להשקיע במצע קנוי – ניתן להשקיע בכבול ובכמה חומרים נוספים שעלותם אפסית ולהשתמש בהם כמצע מדושן. המצע המדושן יאפשר לכם ליצור אקווריום עם צמחיה עשירה שלא היתה גדלה על מצע קוורץ ללא דישון ומכאן - השמיים (מכסה האקווריום, במקרה זה) הם הגבול.


* גידול ללא מצע.
ניתן לגדל שרימפס גם ללא מצע כלל. אפשר להתבסס רק על צמחיה צפה או על מוסים קשורים לגזעים, אבנים וכו'. אקווריום ללא מצע נפוץ במיוחד לצרכי רביה ונראה כי אין הוא מתיישב עם חלומו של כל מגדל.
לדעתנו, אין כמו מצע דשא רענן בשרימפסיה או הניגודיות שבין הצבעים היפים של השרימפסים, לשחור העמום של המצע.


--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------





3. דקורציה בשרימפסיה


צילום: nissop



אחד מהמאפיינים הייחודיים של השרימפסיה הוא שהדקורציה לא משמשת רק ליופי אלא גם ובעיקר לתועלת השרימפס.
בין הדקורציות המומלצות ניתן למצוא גזעים שמיועדים לאקווריום. לאורך זמן גזעים תורמים לחומציות המים ועליהם יתפתחו אורגניזמים שונים להנאת השרימפס.
ניתן למצוא גם את עלי השקדיה ההודית (Terminalia Catappa), שמהווים תוסף מעולה למים, מקור תזונה עשיר לשרימפס ולהם השפעה נהדרת על השרימפסיה, צבעי השרימפס, התנהגותם וכולי.
ישנו גם במבוק מפוחם שנעשה בתהליך מיוחד במזרח. מלבד התכונות הטובות שמיוחסות לו כסופח רעלים הוא מהווה את אחד ממקומות הבילוי המועדפים על השרימפס ומספק להם הגנה וקצת שקט אחרי יום ארוך וקשה של ליקוט מזון. את הבמבוק המפוחם קשה להשיג בארץ (נכון ליום פרסום המאמר) אך מידי פעם חובבים מייבאים באופן פרטי כמויות קטנות וייתכן ובאמצעות חיפוש בכיכר השוק תוכלו למצוא את אשר אתם מחפשים.


בין האפשרויות הלא מומלצות ניתן למצוא אבנים לא אינרטיות, אביזרים צבועים (אלא אם מדובר בצבע מיוחד לאקווריום) ואביזרים שונים ממתכת, גם אם הם לא אמורים להחליד.



במבוק מפוחם, צילם: -Alon-



--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------





4. הצמחיה המומלצת



צילום, nissop



תוספת נוספת בשרימפסיה היא למעשה צמחיה - הצמחים המתאימים יכולים להיות תענוג לעין וגם פינוק לשרימפס. דוגמא לעניין הינם הטחבים למיניהם - "מו?ס". הנפוץ מביניהם הוא הג'אווה מוס (Vesicularia barbieri) אך מספר זנים נוספים נמצאים בארץ וניתנים לרכישה. המו?ס מהווה כר מזון, מקום מסתור בעת צרה וכן תענוג לעין בכל הזדמנות.

צמחים עמידים בעלי מראה עדין הם אידיאליים לשרימפסיה, הם משמשים מסתור ומקום להתפתחות השרימפס הקטנים .

במקרה שהשרימפסיה היא גם אקווריום צמחיה בעל מצע, מומלצים גם כל צמחי ה"לאו-טק", בתנאי שאלה לא צומחים לגובה ומצריכים אקווריום גבוה.
למרות שהצמחיה בשרימפסיה איננה הכרחית, נדיר לראות שרימפסיות ללא צמחיה בכלל שכן מעבר ליופי והאסטתיקה - לצמחיה תפקיד בייצוב האקווריום, היא נותנת שטח פנים גדול יותר לשרימפס שאוהבים לטפס עליה בכל הזדמנות ואף מהווה כר מחיה לצאצאים, שמלקטים בה עלים מתים, אורגניזמים שונים וכיוצא בזה.

חשוב! בצמחים מסוימים מצויה חומצה אוקסלית אשר בעת הגיזום עלולה להשתחרר מהצמח בכמויות קטלניות לשרימפס. צמחים שכאלו עדיף להרחיק מהשרימפסיה ולו רק בגלל החשש מאסון בעתיד. בין הצמחים שידועים כמפרישי חומצה אוקסלית ניתן למצוא את האנוביות וקריפטוקורינים למיניהם.

על מנת לנסות ולהקל על חיפושכם אחר צמחים מומלצים לשרימפסיה, להלן אינדקס קצר עם מספר צמחים מומלצים:


רשימת צמחים חלקית המומלצים לשרימפסיה:

טחבים חסרי שורש:

ג'אווה מוס - Vesicularia Barbieri
טיוואן מוס - Taxiphyllum Alternans
סטרינגי מוס – Leptodictyum Riparium
סטרינג מוס (מוס יפאני) - Taxiphyllum Sp
פליים מוס - Taxiphyllum Sp
קריסמס מוס - Vesicularia Montagnei


דשאים:

חסרי שורש:
פלייה - Monosolenium Tenerum
ריצ'ייה פלוייטנס - Riccia Fluitans

בעלי שורש:
אלוכריס אסיקולריס - Eleocharis Acicularis
מרסילאה מינוטה - Marsilea Minuta


צמחי גבעול:

איגריה - Egeria Densa
איגריה נחס - Egeria Najas
אלודאה נוטלי - Elodea Nuttallii
לודביגיה רפנס - Ludwigia Repens
לימנופליה ססיליפלורה - Limnophila Sessiliflora
מירופיליום היפורוידס - Myriophyllum Hippuroides
קרנן טבול- Ceratophyllum Submersum
רוטלה רוטנדיפוליה - Rotala Rotundifolia


צמחי שורש:

אכינודורוס - מספר רב של מינים - Echinodorus
אלטרנטרה ריינקי ברונזה - Alternanthera Reineckii
אפונוגטון קריספוס - Aponogeton Crispus
היגרופילה קורימבוסה - Hygrophila Corymbosa
ולנסריה ננסית - Vallisneria Tortifolia
מיקרוסוריום פטרופוס - Microsorium Pteropus

כמובן שישנם עוד צמחים רבים והרשימה הזו היא רק טעימה מקצה המזלג.
טחבים, צמחי דשא ועוד צמחים לשרימפסיה ניתן לראות כאן: רשימת צמחים ננסיים וטחבים לשרימפסיות
את רוב סוגי הצמחים תוכלו למצוא באקווה-דקס תחת צמחי מים מתוקים



--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------





5. סינון, חמצון וטמפרטורה




סינון וחמצון:

השרימפס הם יצורים עדינים הרגישים לזרמי מים חזקים וכמות הפסולת ביחס למסת הגוף של השרימפ היא קטנה יחסית – דבר המצריך סינון מזערי, שרובה מבוססת על סינון ביולוגי.
זאת, בשילוב העובדה ששרימפס ובמיוחד הקטנים שבהם נוטים להכנס לתוך פתח היניקה של המסנן, מותיר לנו שלושה פתרונות סינון עיקריים:

* מסנן פנימי מכני בעל הספק נמוך.
מסנן כזה יכיל בתוכו כמות רבה יחסית של מדיה ביולוגית (קרמיקה או מדיה פלסטית) וספוג או מעט פרלון, שישמשו כחציצה על מנת שהשרימפס לא ישאבו לתוכו. מסנן כזה יגרום לתנועה במים אך לא יגרום לחימצון ונידוף פד"ח רבים (במיוחד אם הזרם ממוקם מתחת לקו המים ולא מעליו) ובשל כך מתאים יותר לשרימפסיה שהיא גם אקווריום צמחיה. יש לשים לב כי בשימוש בשיטה זו ישנה סכנה בשעות החשיכה היות וללא אור - צמחים צורכים חמצן ולא פולטים אותו. על כן, לו בחרתם שיטה זו - אשר איננה אופטימלית לשרימפסיה, אנא דאגו להצטייד במשאבת אוויר לשעות החושך.

* מסנן מעלית אויר בעל ספוג חיצוני (מסנן דגיגים).
מסנן זה, המחובר למשאבת אויר, מעניק לנו כמה יתרונות משמעותיים כמו חמצון המים, שטח פנים רחב להתבוססות מושבת בקטריות גדולה וסכנה אפסית לשרימפסונים מפני כניסה לפתח היניקה. מכיוון שאין לו מדחף – גם אם שרימפס קטנים ימצאו דרכם לפתח היניקה, הם לרוב יצאו ללא פגע מהצד השני.
מסנן זה הוא מהמומלצים ביותר לשרימפסיה שכן הוא יעיל באקווריומים קטנים, השרימפס אוהבים אותו ונהנים לשהות עליו במשך שעות, הוא זול משמעותית מרוב הפתרונות וכן הוא מונע את הסכנה שבהעדר החמצון. באקווריום צמחיה ממש, בו יש חשיבות לרמת הפחמן הדו-חמצני במים, יש לשקול שימוש בפחמן נוזלי מסחרי שנמכר בחנויות הדגים. פתרון זה יהווה תחליף לפחמן הדו-חמצני עם סיכון נמוך יחסית לשרימפס. סקירה קצרה על החומר ניתן למצוא בפרק התוספים.

* מסנן ספוג בשיטת HMF- Hamburg Mattenfilter
מסנן זה דומה בפעולתו למסנן מעלית האויר הרגיל אך שונה בכך שלספוג שני תפקידים: תפקידו הראשון הוא לשמש חוצץ בין שני חלקי האקווריום ובכך ליצור תא נפרד בו ממוקם התקן החזרת המים. תפקידו השני והחשוב הוא לשמש מסנן ביולוגי בעל שטח פנים רחב.
למסנן זה מעלות רבות. בין השאר הוא אסטתי מאד בשל העובדה שניתן למקם בתא שנוצר מספר אלמנטים כגון מד טמפרטורה, מחמם או מאווררים ולהשאיר את צידו האחר לגידול בלבד.

לעיון נוסף ניתן לקרא כאן: חוות השרימפסים של גל


* מסנן מפל.
עקרון ה-"רטוב יבש" של המסנן ישמש פתרון סינון מכאני וביולוגי יעיל, פשוט ונוח לשרימפסיה. על אף שאיננו עובד עם משאבת אויר, הוא יחמצן את המים גם בשעות החושך ועל כן, בעוד שלא צריך לחשוש ממחסור בחמצן, ניתן לשקול, כמו שנאמר קודם, שימוש בפחמן נוזלי. עקרון חשוב נוסף במסנן זה הוא פתח היניקה - אשר איננו מגן לרוב על השרימפס. יש לדאוג כי אף שרימפ לא יוכל להישאב פנימה. הפתרון הנפוץ הוא שימוש בגרב ניילון (גרביונים) תוך קשירתה על פתח היניקה, לעיתים ניתן לרכוש גם ספוג מיוחד שניתן להתקין על הפתח, בדומה לספוג של מסנן מעלית האויר.
מסנן מפלי לרוב עוצמתי מדי עבור השרימפס ומומלץ באקווריומים גדולים מ-40 ליטרים


* איזון באקווריום טבעי.
ישנם חובבים שלא מכניסים לשרימפסיה מסננן כלשהו ומעדיפים לבסס את ניקיון המים על-ידי איזון טבעי בין גודל האקווריום, האוכלוסיה והצמחיה - שתפקידה יהיה לסלק מהמערכת את הניטרט שהצטבר. אקווריום כזה יהיה למעשה "אקווריום טבעי". חשוב לציין כי תהליכי הייצוב והצמיחה בו יהיו איטיים מאד וכי שימוש במשאבת אוויר בשעות הלילה עדיין תהיה מומלצת.

עוד על האקווריום הטבעי ניתן לקרא כאן: האקווריום הטבעי - מדריך הקמה ותחזוקה, מאמר מקורי מאת יער


שאיבות רפש:

בשרימפסיה מיוצבת עם הרבה צמחיה שאיבת הרפש איננה הכרחית, אך אם בכל זאת נדרשת שאיבה, ניתן להשתמש בשואב רפש שמסתמך על חוק הכלים השלובים.
צינור צר עם פתח מעט רחב יבטיח, בשילוב עם הרבה תשומת לב, סיכון מופחת לשרימפס בעקבות השאיבה.
מומלץ לעשות זאת בעת החלפות המים. את המים השאובים מומלץ להעביר דרך רשת צפופה כדי ללכוד שרימפס שאולי נשאבו בטעות. במקרה שישנן כמויות גדולות של רפש או במקרה בו ערכי המים לא אופטימליים, מומלץ ורצוי לבצע שאיבות.


טמפרטורה:

הטמפרטורה בשרימפסיה נעה בין 22-28 מעלות, אך כאשר מדובר בשרימפס הרגישים יותר, בעיקר אלה ממשפחת ה- Caridina, טווח המעלות מצטמצם והטמפרטורות בדרך כלל יורדות.
כך למשל, שרימפס ממשפחת הדנטיקולטה יוכל לשרוד גם ב- 30 מעלות (אם כי אין מדובר במצב מיטבי) אך שרימפ קריסטל אדום החובב טמפרטורות נמוכות (22-24 מעלות) יתקשה מאד לחיות, לא יתרבה ואולי אף ימות.

בשל רגישותם של רוב השרימפס לרמת הטמפרטורה ובמיוחד ליציבותה, מומלץ לבדוק מראש את דרישות השרימפס ולפי זאת לתכנן את האקווריום והאוכלוסיה.

דרכים להורדת הטמפרטורה:
הדרך הזולה והקלה ביותר היא ע"י אידוי המים. מאוורר פשוט של מחשב המכוון אל פני המים יאיץ את התאדות המים ובעקבות כך יגרום לקירורם. פעולה זאת יכולה להוריד את הטמפרטורה ב-2-4 מעלות ותופעת הלוואי שלה היא הצורך במילוי מתמיד של מים כפיצוי על ההתאדות.
ניתן לחבר בקר טמפרטורה חשמלי למערכת המאווררים ובכך לשלוט בפעולת האידוי ולשמור על טמפרטורה יציבה.

דרך נוספת היא להוסיף מקרר מקצועי קטן שיעשה את העבודה בצורה מושלמת, אך במחיר גבוה מאד.

דרכים נוספות לקרור האקווריום:
הצבת האקווריום במקום הקר ביותר בבית,
הפחתת שעות התאורה,
העברת חלק משעות התאורה או כולה לשעות הבוקר המוקדמות, בהן הטמפרטורה הכללית נמוכה יותר.



--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------





6. המים



לגידול מיטבי של שרימפס ובמיוחד לגידולם של שרימפס עדינים, יש לשמור על ערכי מים יציבים.
לשרימפס שונים דרישות שונות אך ניתן לומר באופן גורף וגס שרוב השרימפס בהם אנו דנים יסתדרו במים רכים למחצה עם נטיה לחומציות, כל עוד ערכי המים טובים. למרות זאת, יש לבדוק את דרישותיו המסויימות של כל סוג שרימפ לפני שמחליטים על הרכב המים. במקרה ומתמקדים במשפחה מסויימת, כדאי ואף רצוי להתאים את ערכי המים בצורה מדוייקת (GH, KH ו-pH) וזאת ניתן לעשות על ידי תוספים קנויים או תוספי DIY. עוד על הכימיה של המים ניתן לקרא כאן: כימיה של המים - מאמרים

* אוסמוזה הפוכה.
הדרך הקלה היא שימוש במים ממתקן אוסמוזה הפוכה (ובקיצור בפינו – "אוסמוזה") והוספת אחוז מסוים של מי ברז (20-40%). מי הברז מוסיפים מינרלים הדרושים להתפתחות התקינה של השרימפס ויוצרים חציצה (באפר) .
כמות מי הברז המוספים הנה פונקציה של סוג השרימפסים, רמת ה-pH במי הברז ורמת המומסים בהם.


* מי המזגן - השיטה המסוכנת.

אין ספור דיונים יש בפורום על מי מזגן. העובדות בשטח קובעות כי מדובר במים רכים וחומציים. המקטרגים טוענים כי המזגן מזוהם, מלא ברפש כימי וביולוגי שמסוכן לאוכלוסיית האקווריום ושאפשרות זאת אינה רלוונטית. אחרים מוכנים להעמיד את המוניטין שלהם על הקו וטוענים בתוקף כי מדובר במים טובים לשימוש והם עושים זאת שנים רבות. הדיונים הללו לעולם לא הסתיימו במסקנה חד משמעית שכן קשה ולא פרקטי לבדוק את המים שיוצאים מכל מזגן באופן ספציפי. כותבי המאמר לעולם לא יוכלו להמליץ לכם לסכן כך את השרימפס שלכם ואנו ממליצים לכם להשתמש במים שידוע לכם היטב שהם נקיים.

* שיטת העלים המצע וכל מה שבא ליד.
ישנם מספר עלים שידועים כמורידים את ערך ה-pH ומפחיתים קשיות - ברמות נמוכות למדי. שימוש בעלים אלו אינו תחליף לאוסמוזה אך בהחלט יכול לעזור. עלי שקדיה הודית, עלי אלון, שימוש בגזעים ושורשים והוספת מצע חימר יועילו להעלאת החומציות ויעזרו לייצוב ערכי המים.


החלפות מים:

חילוף החומרים היעיל של השרימפס והעובדה כי הם אוכלים פחות מרוב הדגים גורמים לכך שהצטברות הרעלים באקווריום תהיה איטית מאד ומסנן סביר וצמחיה מועטה יצליחו, לרוב, להתגבר על רוב הזוהמה הביולוגית (בהנחה שמדובר בשרימפס בודדים ולא במאות כמובן) .
למעשה, במיעוט החלפות מים ישנו גם יתרון נוסף שכן האקווריום מתייצב מהר יותר, ה-pH יורד לאט לאט ואין סיכון של הכנסת רעלים.
בניגוד לגידול דגים שאצלם החלפות של 20-30% לשבוע זו אופציה מקובלת, משטר החלפות מים כזה יהיה לרוב הסוף לשרימפסיה הממוצעת. קשה להעריך מראש כמה מים יש להחליף מבלי לדעת את נתוני האקווריום המסויים אך הפתרון הכללי הגס המומלץ יהיה 10% פעם בשבוע.
נתון זה הוא בגדר המלצה כללית בלבד ותמיד עדיף להשתמש בערכות בדיקה של אמוניה, ניטריט וניטראט כדי ללכת על הצד הבטוח.

חשוב להדגיש כי פיצוי על אידוי הכרחי. אם אפשר לעשות זאת עם מי אוסמוזה - מעולה. אם לא, יש לבדוק מדי פעם שרמת המומסים לא מזנקת כתוצאה מהאידוי התמידי ויש להשתמש תמיד במנטרל כלור (גם אם מכניסים רק 50 מ"ל)


לסיכום:

השימוש באוסמוזה הפוכה רצוי מאד בשרימפסיה ממוצעת אך אינו הכרחי. שימוש במי אוסמוזה משפיע לטובה על רביית רוב סוגי השרימפס אך רביה של חלק מהסוגים תתקיים גם במי ברז מטופלים.
השימוש ב-100% אוסמוזה אינו מומלץ אלא אם האקווריום הינו אקווריום צמחיה מבוסס מאד או שיש בנמצא אבן מינרלים, מצע מינרלי וכדומה. את ההשלמות בהעדר אבן המינרלים והמצע ניתן לעשות באמצעות שימוש במי ברז.
אם אין לכם מערכת אוסמוזה - ישנם מספר פתרונות אפשריים וסבירים לשימוש בשרימפסיה ומומלץ לנסותם.



--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------





7. התוספים


צילם: Poah



בתחום השרימפסיות יש מספר אגדות אורבניות אך גם מספר סודות מקצועיים, בפרק זה ננסה לזקק את ההכרחי, הרצוי והמיותר בתחום.

* מנטרלי כלור, כלורמין ומתכות.
ראשית, בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנת חשיבות מנטרלי הכלור. השימוש במנטרל כלור הנו קריטי בשרימפסיות שכן מי הברז מכילים כלור, כלורמין ומספר מתכות שרעילות לשרימפס אפילו במינונים נמוכים. בתחום זה לא שווה לקחת סיכון וכדאי להשקיע במנטרל כלור איכותי. חשוב לשים לב לתוית ולבדוק שהוא מנטרל גם כלורמין ומתכות . שימו לב מה אתם קונים, ישנם הבדלים עצומים בין מנטרלי הכלור השונים, באיכות וביחס העלות לעומת התועלת.

* פחמן דו חמצני.
השרימפס הם יצורים רגישים ועל כן שימוש בהזרקת פחמן דו חמצני הנו הימור מסוכן למגדל המתחיל. במערכות גדולות עם ברזים ובקרים - זה עובד. בשרימפסיות קטנות זה עלול להוביל לאסון. אם אתם ממש חייבים ניתן לרכוש "Co2 בבקבוק" שהוא למעשה מקור לפחמן אורגני הזמין לצמחים ומהווה תחליף מסויים לפחמן דו-חמצני . המוצרים הזמינים בשוק הם פלוריש אקסל של סיכם, קרבו של איזי לייף ועוד. מומלץ תמיד להשתמש במינון נמוך יותר מזה שמומלץ על ידי היצרן ולהתייעץ עם מגדל וותיק על מנת לא לפגוע בשרימפס רגישים.

* סידן ויוד.
השרימפס מקבלים את כל התוספים שהם צריכים מהמזון היעודי שאנו קונים להם והאכלה במזון יעודי איכותי תספק גם את ערכים אלו. למרות זאת ישנם חובבים המוסיפים יודין בכמויות קטנות למים על מנת למנוע תמותה בשעת ההשלות ולחיזוק המערכת החיסונית. הוספת סידן ומגנזיום תלויה בדרישותיהם של סוגי השרימפס השונים ובכמויות חומרים אלו במים המצויים.

* שקדיה הודית.
אחד התוספים החשובים הם עלי שקדיה הודית (Terminalia Catappa). העלים מפרישים טאנינים והם בעלי תכונות חיטוי כללי, מרככים את המים ועוזרים להורדה של ערך ה-pH. הם אנטי פיטריתיים ואנטי פרזיטים וידועים כסופחי רעלנים. העלים משמשים בתעשיית יצוא הדגים ומידי פעם ניתן להשיגם מחובבים שהביאו אותם מהמזרח.

* עלי אלון.
תוסף נוסף מתחום העלים - עלי האלון. עלי האלון מפרישים גם הם טאנינים למים ומשמשים כר גידול רחב לגדילת אורגניזמים מהם ניזונים השרימפס. להכנסתם יש גם פן דקורטיבי והם מעניקים לאקווריום מראה "טבעי". השרימפס ישמחו ללחך את העלים כשאלו יתרככו.

בנוסף לעלי האלון והשקדיה ההודית ניתן להכניס גם עלים של עצים נוספים, דוגמת תות בר, אגוז לוז ומגנוליה.
יש להשתמש בעלים בריאים שנשרו והתיבשו מהעץ ואין להשתמש בעלים שנקטפו בעודם טריים ויובשו לאחר מכן. כמובן שאין להשתמש בעלים שהיו חשופים לריסוס נגד מזיקים או החשודים ככאלו. את העלים רצוי להרתיח קלות ולשטוף היטב- על מנת שיספחו מים וישקעו. ההרתחה מחטאת את העלים ומוציאה מהם את הצבע החום, שאינו מזיק לשרימפס אך לא תמיד רצוי מבחינה אסטתית.

שימו לב! אין להכניס לאקווריום עלי עצים שאינם ידועים כמועילים. חלק מעלי העצים השונים מכילים רעלים שיכולים לגרום לתמותת שרימפס מיידית!




מימין - עלי שקדיה הודית מיובשים - Terminalia Catappa, צילם - nissop. משמאל - עלי אלון מהחצר של Poah

* אבן מינרלים ייעודית.
תוסף מעניין נוסף הינה אבן מינרלים. האבן מפרישה מינרלים שהשרימפס זקוקים להם להתפתחות השיריון (בעיקר תרכובות סידן, מגנזיום ועוד ) היא גם בעלת השפעה "מלבינה" עליהם ואכן הם נראים פחות שקופים ויותר "לבנים" (תלוי בדרגת האיכות של השרימפ וסוגו). בנוסף האבנים מנטרלות רעלים ומייצבות את סביבת האקווריום משינויי pH מהירים, הן מכילות את המינרל Bentonit - המרכיב העיקרי במינרלים והמצעים המיוחדים שמשתמשים בהם לשרימפס. את האבן, כמו את העלים, ניתן להשיג מחובבים שמבאים אותם לעיתים מהמזרח, היא חיונית במיוחד כשמשתמשים ב-100% מי אוסמוזה הפוכה שאינם מכילים את המינרלים החיוניים לשרימפסיה.



אבן מינרלים, צילם: -Alon-



--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------





8. האוכלוסיה


תמונות: nissop



אחד הדגשים החשובים בתכנון השרימפסיה הוא בחירת האוכלוסיה. רוב סוגי השרימפס יסתדרו מצויין אחד עם השני, אך חלקם מעט תוקפניים כלפי סוגים קטנים מהם, ורצוי לא לשכן יחדיו, בעיקר בתנאים צפופים, סוגים מסוימים. כדאי גם לקחת בחשבון שסוגים שונים מאותה משפחה עלולים להתרבות ביניהם ולהוליד צאצאים היברידיים ולא תמיד הדבר רצוי. ניתן לעיין בטבלה הבאה כדי לתכנן את אוכלוסיית האקווריום: כך אדע אילו שרימפס מתרבים ביניהם.
כאשר מתכננים אוכלוסיה לשרימפסיה מתייחסים לשרימפס כאל הנושא המרכזי והדגים משמשים כקול שני בלבד. בחירת הדגים היא פועל יוצא של בחירת השרימפס ונפח האקווריום והם נועדו להוסיף פן נוסף לאקווריום ולשרתו מבחינה ביולוגית.


אוכלוסיית השרימפס:

לשרימפס מספר רב של סוגים השונים אחד מן השני לחלוטין, הן מבחינת המראה והן מבחינת התנאים שנדרשים על ידם. הדיון בכולם באופן פרטני יהיה בלתי אפשרי במאמר זה אך כאן ננסה לחלק את השרימפס הנפוצים בארצנו, לזמן כתיבת המאמר, למספר קבוצות, בהתאם לתנאים שהם דורשים.

* השרימפס "הפשוטים" לגידול - משפחת ה-Neocaridina.
במשפחה זו נמצאים השרימפס הנפוצים ביותר בארצנו - הרי הם שרימפ הדנטיקולטה/שרימפ טאיווני- Neocaridina Denticulata ושרימפ דובדבן אדון/שרימפ אש - Neocaridina Denticulata Sinensis Red המיוחד בשרימפס אלו, מלבד זמינותם ומחירם הזול הינה העובדה כי הם חיים בלי שום בעיה במי ברז (מטופלים), מצליחים להתרבות בקלות והם פחות רגישים לתנאי הסביבה. ניתן לשלבם גם בשרימפסיות חדשות יחסית. מדובר בשרימפס חביבים, במראהם ובהתנהגותם, ואלו הם השרימפס המומלצים ביותר למגדל המתחיל שכן הם "סלחניים" בהרבה מהשאר. את השרימפס הללו תוכלו להשיג בחנויות ואצל מגדלים פרטיים במחירים נמוכים. חשוב להדגיש ששרימפ הדובדבן האדום הוא קרוב משפחה של שרימפ דנטיקולטה ואם יוחזקו באותו מיכל - יתרבו בינם לבין עצמם ויתקבלו מופעי צבעים שונים ומשונים.




מימין לשמאל: שרימפ דובדבן אדום, שרימפ דנטיקולטה, שרימפ ג'פוניקה. צילומים: nissop


* השרימפס הקשים יותר לגידול - משפחת ה Caridina.
במשפחה זו נמצאים כמה מהשרימפס היפים ביותר בתחום. למעשה, מקורם בסוג אחד, שעם רביה סלקטיבית פותח למספר זנים עם מופע צבעים שונה. המקור הוא שרימפ הדבורה - "Caridina Sp. "Bee שהנו בצבעי שחור ולבן. קרובי המשפחה הם שרימפ טייגר- "Caridina Sp. "Tiger השקוף עם הפסים השחורים וכן השרימפ המפורסם ביותר בתחביב - שרימפ קריסטל אדום- "Caridina Sp. "Crystal Red הנקרא בקיצור גם "CRS".
למשפחה עוד מספר זנים אך מפאת העובדה כי נדיר לראותם בארץ והם דורשים את אותם התנאים, לא נרחיב כאן לגביהם.
שרימפס אלה זקוקים למים רכים למחצה וחומציים, כל שכן לצורך רביה. חובבים רבים מדווחים על גידולם בהצלחה גם במי ברז מטופלים, אך לצורך חיים טובים ורביה אפקטיבית הכרחי לספק להם את התנאים הדרושים. מדובר בשרימפס עדינים למדי שלא יסלחו לרוב על טעויות. גידולם בהצלחה דורש אקווריום מיוצב, ללא אמוניה או ניטריט, טמפרטורה נמוכה יחסית ובמיוחד יציבות בערך ה-pH
למגדל הטרי מומלץ להתחיל עם השרימפס מהמשפחה הקודמת ולאחר שצבר נסיון והתנאים באקווריום מתאימים - יוכל לחקור את העולם המדהים של השרימפס האלה. חשוב להדגיש כי המשפחה נוטה "להתערבב" כך שאחזקה של שניים מהשלושה סוגים באותו מיכל יכולה להביא לצאצאים היברידיים שלרוב יראו פחות טוב מההורים.




משמאל למעלה, עם סיבוב השעון, שרימפ קריסטל אדום, צילם גלגו. שני שרימפ דבורה, בעלי מופע צבעים שונה, שרימפ טייגר, צילם: nissop


* שרימפס נוספים, שלא יתרבו במים מתוקים.
רוב החובבים מעדיפים שרימפס שיתרבו - פשוט מכיוון שאין חוויה מספקת יותר מלראות את הדור הבא גדל אצלך באקווריום. סוגים רבים מתרבים במים מתוקים ואף בקלות יחסית, אך ישנם, עם זאת, מספר סוגים שלצורך שרידות הצאצאים דורשים מים המומלחים בהדרגה ורק חלקם המועט מצליח להתרבות בשבי. התהליך עצמו מורכב מאד ושרידות הצאצאים נמוכה, לכן מומלץ רק למגדלים מנוסים להתנסות בכך. בין השרימפס שמגיעים לעיתים תכופות לארץ ניתן למצוא את שרימפ ג'פוניקה/שרימפ אמאנו - Caridina japonica, את שרימפ במבוק- Atyopsis mollucensis וכן את השרימפ אדום האף - Caridina gracilirostris. השניים האחרונים הנם שרימפס מדהימים בפני עצמם ומומלצים לשילוב עם כל השרימפס האחרים על אף שאינם מתרבים וזאת בשל ייחודיותם והתנהגותם יוצאת הדופן. הבמבוק, על אף גודלו, לא פוגע בנפש. הוא מסנן חלקיקי מזון מהמים באמצעות מניפות שנראות כמו צלחות לווין קטנות. שחייתו של אדום האף לא תשאיר אף אחד אדיש, מדובר באחד מסוגי השרימפס המוזרים והמצחיקים בתחביב אך מצד שני יש להזהר היות והוא ישמח לכרסם צמחים מסויימים עד ליסוד. הג'פוניקה הנו שרימפ מרהיב, גדול ומעניין - אך גם אגרסיבי למדי בבגרותו ואיננו מומלץ לשילוב עם סוגי שרימפס קטנים ממנו או עם דגים חלשים. השרימפ נצפה לא פעם "מנשנש" להנאתו סוגי שרימפס אחרים ואם יורעב - יאכל כל מה שיצליח לתפוס.


מימין לשמאל, שרימפ ג'פוניקה, שרימפ אדום אף, שרימפ במבוק, צילם: גלגו.


*השרימפס מסולאווסי ( Sulawesi ).
כמה מילים ספורות על השרימפס הללו. מדובר בשרימפסים מהיפים ביותר בתחום. היות והם יחסית חדשים, מחירם גבוה יותר ופחות ידוע עליהם עד כה. בניגוד לשרימפס אחרים, הם זקוקים לתנאים אחרים לגמרי, טמפרטורה גבוהה, pH גבוה יחסית ומים קשים למחצה. רובם זקוקים לאקווריום מיוצב ו"מיושן" כדי לשרוד. הם אינם מומלצים לאקווריום חדש וטוב יעשה המגדל המתחיל לו יחכה לפני שירכוש את השרימפסים הללו. גם חובבים מנוסים דיווחו על כישלונות רבים ורצוי לצבור נסיון בתחום השרימפס לפני שמחליטים לגדלם. המפורסם מבין השרימפס הללו הינו שרימפ קרדינל- Caridina sp. "Cardinal" שנחשב גם לעמיד מבינהם ועל כן הוא גם נפוץ יותר.
עוד על השרימפס המדהימים הללו ניתן לקרא כאן: שרימפס מסולאווסי, עידכונים!!



חלק מהחבר'ה מסולאווסי, משמאל למעלה, עם כיוון השעון Red Stripes Shrimp, Cardinal, Dark Maroon צילם: nissop




לא להבהל - זה אינו שרימפ, אלא נשל. התמונה באדיבות nissop

השרימפס, בדומה לחסרי חוליות אחרים, משילים את עורם בכדי לגדול. את הנשלים יש להשאיר באקווריום, השרימפס ניזונים מהם ומחזירים לעצמם חלק מהחומרים הקיימים בנשל.


וחוץ משרימפס, מה עוד?

לעיתים "כואב" לנו לראות את 80% העליונים של האקווריום כמעט ולא מנוצלים. לא פעם מכניסים החובבים גם דגים קטנים או אפילו שרצים לשרימפסיה מתוך מחשבה שגויה כי שרץ של גופי לא יפגע בשרימפס. נהפוך הוא.
במיוחד אם רביה היא מטרתכם, אין זה מומלץ להכניס כמעט שום סוג של דג לשרימפסיה שכן דג, בהיותו דג, ישמח לאכול כל מה שיכנס לו לפה - ושרימפס בני יומם - נכנסים לפה גם של הדג הקטן ביותר (אם לא בביס אחד, בשניים...) דגים עלולים להלחיץ את השרימפס שיצאו פחות ממקום מחבואם, להפחית רביה ולדלל את הצאצאים.

אז מה כן?

* חסרי חוליות.
רוב סוגי החלזונות יסתדרו מצויין עם השרימפס. יש חלזונות "חיוביים" כמו חלזון החצוצרה המלזי - Melanoides tuberculata שיהפוך את המצע, יגיע לשיירי מזון שהשרימפס יתקשו לאתר וינקה מידי פעם את הזכוכית מאצות.ויש כאלו שיחסלו לכם את הצמחיה תוך לילה, כמו חלזון המריסה - Marisa cornuarietis שאמנם נראה יפה אבל תועלת אמיתית אין לו.
חלזון נוסף שנכנס לאחרונה לאופנה הוא חילזון טייגר - Nerite Snail שיחודו בכך שהוא שואב אבק של ממש אך חסרונו בכך שהוא יחפש תמיד מוצא מהאקווריום ושהוא מטיל ביצים דביקות, קשות להסרה, שאינן בוקעות במים מתוקים.



חלזון טייגר, צילום: miro


* דגי קרקעית.
רוב שוכני הקרקעית לא יפגעו בשרימפס פשוט מכיוון שהפה שלהם מותאם לגירוד ולאכילה אנכית. אם הם לא "יפלו" על שרימפס, החשש קטן עד לא קיים. המומלץ ביותר הנו האוטוצינקלוס - Otocinclus vittatus והאוטוצינקלוס זברה הנדיר יותר, פשוט מכיוון שהם קטנים למדי - ונשארים כאלו. כמוהם גם הננופטופומה - Nannoptopoma sp. Peru היפיפה והנדיר. אנציסטרוסים לעומתם פשוט גדלים למימדים גדולים מדי, אך ניתן בהחלט להוסיפם עד לגודל מסויים או אם המיכל מספיק גדול. זן נוסף של דגים שלרוב לא יגע בשרימפס הוא הקורידורס ובמיוחד הקורידורס הננסי אך תועלתו באקווריום יחסית נמוכה וההצדקה לשכנו בו איננה ממשית.




מימין אנציסטרוס, צילם: miro ומשמאל אוטוצינקלוס (זן זברה) ומאחוריו ננופטופומה, צילום: Aquario



--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------





9. המזון


מזונות יעודיים. צילום: poah


נושא פחות מוכר בקרב המגדלים הוא המזון הייעודי וחשיבותו לשרימפס. בערך זה ננסה לסקור את הרצוי ואת המצוי, תוך הדגשת החשיבות של מרכיבי המזון לידידינו חסרי החוליות.

כמעט כל השרימפס במים המתוקים הנם אוכלי כל ויאכלו בהנאה כל סוג מזון שיקבלו, לרבות אצות, צמחים מתים, אורגניזמים שונים במים וכולי. למעשה, במקור מחייתם הטבעי, השרימפס לרוב ניזונים מתערובת של חומר אורגני שנרקב, פטריות ומיקרו אורגניזמים שמעורבים בתהליך. עלים שנשרו, במיוחד עלי שקדיה הודית, עלי עץ האלון וכן עץ האלסר (לוז) יהוו תוספת ראויה לתזונתם הטבעית, אם כי בסביבת האקווריום - זה יהיה טוב אך לא מספיק.

התזונה הטובה ביותר עבור השרימפס היא מזון מיוחד שמכיל את כל הערכים התזונתיים והתוספים המיוחדים להם הם זקוקים. אחוז החלבון והשומן במזון הייעודי נמוך יותר ותכולת הסידן, היוד ומספר מרכיבים ומינרלים נוספים גבוהה יותר מאשר במזון לדגים, איכותי ככל שיהיה.
המזונות היעודיים לשרימפס מתפרקים לאט מאד במי האקווריום ולכן מזהמים פחות. בשל העובדה שהמיכל לשרימפסיה קטן בדרך כלל והספק הסינון בו נמוך, מומלץ להשקיע במזונות אלו.

שרימפס רגישים מאד למתכות. ישנם מזונות מעולים לדגים המכילים כמות מסויימת של נחושת (אחד המרכיבים שהופך אותם לדוחי טפילים) אך לאורך זמן עלולים לפגוע בשרימפס ולהרגם.

מהסיבות שצוינו לעיל מומלץ ושווה להשקיע במזון ייעודי לשרימפס. מזונות יעודיים בסיסיים הם זולים בדרך כלל ומחזיקים זמן רב.
מלבד טבליות שוקעות, ניתן למצוא מזונות אחרים בצורה אבקתית, מינרלים, חומרים לפיתוח בקטריות, מזון עדין לשרימפס קטנים ואבקת ספירולינה.



צילם, nissop

דרך נוספת להאכיל היא באמצעות "מרק". יש לשאוב מעט מים מהאקווריום ולערבב בתוך המזרק מהמזון האבקתי ואז להזריק לתוך האקווריום את תכולתו. המים נעשים עכורים לזמן מה, או ירוקים, בהתאם לסוג המזון. דרך האכלה זאת מתאימה מאד לשרימפס עדינים ורגישים ולשרימפס צעירים, אך יש צורך לעקוב אחר הוראות ההאכלה ולהמנע במיוחד מהאכלת יתר.



התמונה באדיבות nissop

השרימפס, בדיוק כמונו, ייהנו מידי פעם גם מירקות טריים או מבושלים, עדיף כמובן שיהיו אורגניים, ושלא עברו ריסוס. בין היתר, פלפל אדום וגזר נחשבים למעודדי עיכול בריא, עשירים בויטמינים וקרוטן ומעודדים צבעים בצורה טבעית ולאורך זמן. השרימפס יהנו מאוד ממלפפון או קישוא ומאפונה מאודה, שהוכיחה עצמה כאהובה ביותר על חסרי החוליות. גם תרד שנחלט קלות יחשב כמעדן. עם זאת, חשוב לזכור כי מזון חי (גם אם הוא מן הצומח) נוטה להירקב במים ומהר יותר ממה שהיינו מצפים. אסור להשאיר ירקות במים ליותר מכמה שעות ויש האומרים כי כבר כעבור שעתיים מתחיל תהליך הריקבון. מומלץ לגוון במזון טרי אך לא להתבסס עליו.



שרימפס ניזונים ממלפפון. צילום, Poah

שימו לב! האכלת יתר היא הגורם המרכזי בהתדרדרות מהירה של אקווריומים קטנים המבוססים על סינון בהספק נמוך.
יש להאכיל את השרימפס במשורה ולזכור שבאקווריום מבוסס השרימפס מוצאים את רוב מזונם בעצמם.


מעטו בהאכלה!

עוד על מזונות יעודיים לשרימפס ניתן לקרא כאן: מזונות לשרימפס



--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------




לסיכום המאמר:

שרימפס הם חיות נפלאות, עדינות ורב גוניות והם תופסים מקום של כבוד בתחביב ובצדק!
אנו שמחים שהזדמן לנו לחלוק את הידע שצברנו ומקווים שהמאמר יעזור לכם להקים שרימפסיות לתפארת. תודתינו הגדולה לגולשי אקווה ובעיקר לאנשי פורום שרימפסים וחסרי חוליות!
עוד על שרימפס וחסרי חוליות ניתן לקרא כאן: דיונים חשובים בפורום חסרי חוליות
מאחלים לכם הרבה הנאה מעולם זה, -Alon- ו - Poah
__________________
יומני האקווריום שלי - הקוביה 3.0| קוקילידה| צמחייה

תוכן איכותי להעשרת הידע ולפנאי - מגזין אקווה | AquaDex | מדריך קצר - שיתוף תמונות בפורום
אסף_ לא מחובר  
עדיין לא נקרא Thursday 08/07/2021, 07:12   #3
אסף_
אחראי תחום שרימפסים, חסרי חוליות וצמחיה
 
הסמל האישי שלאסף_
 
תאריך הצטרפות: 05/09/16
הודעות: 4,296
הודו לך על 734 הודעות 938 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה + שרימפסיה
ברירת מחדל תגובה להודעה: ברוכים הבאים לפורום שרימפס וח"ח - דיונים חשובים

כך אדע אילו שרימפסים מתרבים ביניהם

טבלה מקורית מאת: Poah

כאן ניסיתי לענות על השאלה, אילו שרימפס להכניס עם אילו, שאלה שעולה שוב ושוב בפורום. הטבלאות מחו"ל מורכבות יותר ומכילות הרבה שרימפס שאין בארץ וגם, בדרך כלל, באנגלית. אז כדי להקל על מי שאינו קורא אנגלית או גרמנית, קבלו אותה:



אם למישהו יש הערות על הטבלה אשמח לשמוע,
אבירם.
__________________
יומני האקווריום שלי - הקוביה 3.0| קוקילידה| צמחייה

תוכן איכותי להעשרת הידע ולפנאי - מגזין אקווה | AquaDex | מדריך קצר - שיתוף תמונות בפורום
אסף_ לא מחובר  
צור אשכול חדש  נושא נעול

חזור   אקווה - האתר הישראלי לדגי נוי > מים מתוקים > דגים כללי, בריכות נוי וחסרי חוליות
הגדרות אשכול
אפשרויות הצגת נושא

חוקי משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח נושאים חדשים
אתה לא יכול להגיב להודעה
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

BB code פועל
סמיילים הינו פועל
קוד [IMG] פועל
קוד HTML כבוי
קפיצה לפורום

אשכולות דומים
אשכול מפרסם האשכול פורום תגובות הודעה אחרונה
ברוכים הבאים לפורום דגי קרב :) דור כחלון דגים כללי, בריכות נוי וחסרי חוליות 3 Monday 30/01/2012 16:49
ברוכים הבאים לפורום חסרי חוליות אלי הרפז מלוחים כללי, בעלי חיים אלמוגים וחסרי חוליות 0 Monday 26/01/2009 01:14
ברוכים הבאים לפורום אקווה קובי דגים כללי, בריכות נוי וחסרי חוליות 3 Wednesday 29/09/2004 13:40
ברוכים הבאים לפורום החדש! fish in heaven קהילת אקווה 10 Tuesday 19/03/2002 17:07
ברוכים הבאים לפורום המתחילים ! קובי דגים כללי, בריכות נוי וחסרי חוליות 3 Saturday 19/01/2002 08:08


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 15:33.

מאגר הפורומים כולל מאמרים, פרסומים ומידע (שיקראו יחד להלן: "מידע") הינם קניינה של AQUA, (שתקרא להלן: "AQUA")שנכתב ונערך לאחר עבודת מחקר מדעית. מאגר זה, נועד לצורכי לימוד עצמי בלבד והמידע כולו מוגן עפ"י זכויות יוצרים ובהתאם לכך אין לעשות במידע כל שימוש מסחרי ו/או שימוש שלא עפ"י היתר זה. הדפסת המידע ו/או כל שימוש בו מותר אך ורק במסגרת שימוש הוגן ביצירה – לשם לימוד עצמי ולשם מחקר וביקורת אך ורק במידה הדרושה והראויה לצורך המטרות האמורות. בהתאם לאמור לעיל, ומבלי לפגוע מכלליות האמור לעיל, AQUA שומרת לעצמה את מלוא הזכויות על פי כל דין לפעול כנגד מי שינהג במידע שלא עפ"י הוראת אזהרה זו.


מופעל על: vBulletin Version 3.7.3
Copyright ©2000 - 2024, Jelsoft Enterprises Ltd.