תרומת דגי הזברה למדע

[תמי123]

מצ"ב מאמר מהארץ , תמצית נלקחה מרוטר

לו לדג הזברה היו כתפיים הוא בוודאי היה חש בנטל.
המין האנושי או ליתר דיוק המדענים תולים תקוות רבות בדג האקווריומים הזעיר והנפוץ,
שמקורו בנהרות הרי ההימלאיה, וכן, מעמדו כחיית מעבדה עולה בהתמדה.
הוא מצליח, לא פעם, במקומות בהם כשלו עכברים וחולדות,
ויותר מחלות ותופעות רפואיות קשות לפיצוח רושמות את פריצות הדרך שלהן דווקא בגופו השקוף של הדגיג.

.....
הקרדיט הרשמי של הגילוי נזקף למדענים, אולם בקהילה המדעית יודעים היטב
שללא השותף השקט מהאקווריום היה המדע נשאר בערפל עוד זמן רב.
"אנחנו עובדים עם דגי זברה כי הם דומים מאוד לבני אדם", מסביר ד"ר ליאור אפלבום,
חוקר מהמרכז לחקר המוח מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, מומחה לחקר מחלות באמצעות דגי זברה.
...
"הם בעלי חיים חולייתנים כמו בני האדם, והמוח שלהם דומה מאוד לזה של בני האדם.
העולם שלהם הוא יותר מגוון ממה שנדמה - הם לומדים, אוכלים, ישנים ומפחדים,
ובניגוד למה שאנחנו חושבים - יש להם זיכרון טוב.
עם זאת, המוח שלהם הוא הרבה יותר מופשט.
למשל, אצל בני אדם ישנם 70 אלף תאים שאחראים על בקרת שינה וערות, ולעומת זאת לדג ישנם 16 תאים"...
הדמיון הייחודי לבני האדם אינו היתרון היחיד שהפך אותם למודל מעבדה מועדף:
"קל מאד לבצע בהם מניפולציות גנטיות, ובנוסף תכונה ייחודית שלהם על פני יונקים היא שהם שקופים.
זה אומר שאתה יכול לבחון תהליכים שמתרחשים אצלם בזמן אמת,
ולהסתכל אל תוך המוח שלהם ללא מכשירי הדמיה ומבלי להרוג או לפגוע בהם", הוא מסביר.
לכך מצטרפת גם העובדה שהם מתרבים בקלות ובמספרים גדולים, ואחזקתם פשוטה וזולה.
....
אולם החוקרים לא הסתפקו בגילויים חדשים על המגנון הגורם לפיגור שכלי, ובהמשך הם פיתחו גם מודל תרופתי לניסוי בדגים.
"המאמץ התרופתי הוא מאמץ עולמי שמתרחש בכל מיני מקומות בעולם,
אנחנו עושים זאת באמצעות הדגים, ואחרים עושים זאת במקביל בעכברים ובתאי גזע.
היפה במדע הוא שכולנו מקושרים, מתואמים ומשווים את התוצאות.
בדרך כלל, את התרופות מקבלים הדגים באופן פשוט דרך המים, והם מגיבים לחלקן.
למשל, ראינו כבר שהתרופות הצליחו לסדר את עניין המיאילין והוא הפך לתקין".
.....
בראייה מחקרית רחבה יותר, להצלחה של אפלבאום ליצור דג כמודל של לקות שכלית, ישנה משמעות מקיפה יותר.
אפלבום פיתח לפני כשנתיים דג עם הפרעות שינה, המהווה מודל למחלת שינה בשם נרקולפסיה.
"יש לנו למעשה חיית מודל נוחה, המאפשרת מחקר ופיתוח תרופות למגוון רחב של מחלות מוח מאלצהיימר ועד פיגור שכלי", הוא אומר.
לכתבה (הארוכה) במלואה:
http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2406904