לדים באקווריום צמחייה

[gilhavida]

שלום,

מישהו יכול להסביר איך מחשבים את הוואט של פסי לד להתאמה לאקווריום צמחייה.

יש לי אקווריום עם 600 ליטר נטו, שאני מעוניין להפוך לצמחייה.
אני מכוון ל-1 וואט לליטר, ואני שוקל להשתמש בפסי לד.

אשמח להכוונה ואם לא לפחות לקישור שמסביר את העניין...

[orsik]

בלדים אי אפשר ללכת לפי וואט לליטר כי לפי האיכות של הלד עוצמת תאורה משתנה וגם זוית הארה משתנה .
ניתן ללכת לפי עוצמת ההארה שלא תמיד ידועה ותואמת לאמת בפסי לדים במיוחד בסיניים . אם כתוב על הפס לדים עוצמת הארה ניתן להשוות לעוצמת הארה של T5 שזה בערך 1000 לומן ל-10W . למרות שלא כל לד יתאים לצמחיה בגלל הספקטרום שלו זה גם משהוא שכדאי לבדוק.

[gilhavida]

תודה
עוד מישהו?

[קרן הצבי]

תקנה באיביי, חצי/רבע מחיר

[globali]

מישהו יכול להסביר איך מחשבים את הוואט
של פסי לד להתאמה לאקווריום צמחיה.

היי gilhavida,

התשובה לשאלה שהצגת הרבה יותר מורכבת.



‏כללי | תאורת לדים יעודית לאקווריום צמחיה

הפוסט מבוסס על ניסיון מעשי עם תאורת לדים יעודית לאקווריום צמחיה
הידועה בכינויה U R B A N LED NATURAL GROW ועובדת בפרויקט 'הפילה'.

ככלל ניתן לאמר שתאורת לדים הינה מגמה מתחזקת בשוק התאורה העולמי
על יישומיו הרבים והמגוונים וכמובן גם בנישה הקטנה קרי אקווריומים על
כלל סוגיהם השונים והרבים (צמחיה, ריף, ציקלידים, מרינה וכו' וכדומה).

גוף תאורת הלדים הנמצא כאן פותח תוך מתן דגש על הקבלה אופטימלית
לשני פלורוסנטים איכותיים של T5 54W, אפשרויות תפעול ידידותיות ונוחות
וכמובן תאימות מלאה להפעלה בסביבת מים, הוא נמצא תחת מעקב הדוק
ומוצג כאן בסך הכל מקום נקי של תיעוד מהלך הכורך אק' צמחיה לאוטק
ותאורת לדים מקו אפס שהרי אין כלל הרבה כאלה בפורומים בארץ ובחו"ל.

מוצב כאן אב טיפוס בלבד שמייצג את הרצון לחוויה מעשית ובאופן טבעי
נוצרת עקומת למידה אותנטית, מעשית וגלויה לעיון כמו גם האפשרות
לדיאלוג מפרה לכל מי שקצת מתעניין בתחום הלדים לטובת אק' צמחיה.

חשוב גם לזכור שפרויקט 'הפילה' מומשק מרגע ההקמה לתאורת הלדים
(לא הורכבו על הפרויקט T5 ולו גם לרגע קט) זאת כדי לאבחן באופן נקי
את יעילות התאורה, אופיה, השפעותיה ובנוסף יתרונותיה בטווח הארוך.

עסקתי כחצי שנה רק בלימוד ומחקר, איפיון הדרישות וניסוח ההתוויות
אבל לא בתהליך הייצור עצמו (קטונתי לגמרי), חבר בנה את הגוף עצמו‪,‬
מסיבה זאת לא התעניינתי בסוגי הלדים שהותקנו, הריני כן יודע לאמר
שמדובר בלדים איכותיים של אחת מהיצרניות הנחשבות יותר בתחום
(כיום יש בסך הכל 3-2 יצרניות בעולם שנחשבות ליצרניות איכותיות
ואמינות בתחום הייצור המסחרי).

קל מאוד לחפש ולמצוא מידע על לדים באינטרנט אבל לא קל להדיוט
להקיש על שלל המידע שהם מציגים, לגבי עלויות, הן מאוד נזילות
ומשתנות ולפיכך צריך תמיד לבדוק אונליין אצל הספקים הרלבנטים.






‏מותחים קו זמן | שנה וחמישה חודשים עם תאורת לדים יעודית לאק' צמחיה לאוטק

נכון להיום לאחר ניסיון מעשי עם כ-40 זני צמחיה שונים ניתן להקיש
על מספר יתרונות שיכולים לתת נקודת התייחסות מעשית להמשך הדרך;

1. צריכת חשמל של פחות מחצי משני T5.
2. גודל פיזי קטן ודק המשאיר המון מקום.
3. הגוף מפיק הרבה פחות חום משני T5.
4. הגוף נמצא עמיד ללחות וסביבת העבודה.
5. אין כשל הפעלה, קרי כל הלדים עובדים.

6. היתרון החשוב ביותר הוא היעדר אצות (כמעט) עניין שמאפיין כמעט
כל הקמה לרבות במצב של אחוזי שתילה נמוכים ומחסור במהירי גדילה,
אגב, מדובר במשהו שמאוד חששתי ממנו אבל הריני שמח לאמר שהתופעה
לא התרחשה, (לא ידעתי שהיא לא תתרחש והכנתי עצמי להתרחשותה),
ראוי לציין שנוצר "לכלוך" דמוי אבק חלון שמצטבר קצת על דפנות הזכוכית
בכמות לא גדולה שמאפשרת ניקוי באמצעות מגנט בתדירות של אחת לחודש.

הדבר קשור כמובן לתמהיל אורכי הגל בגוף, פלורוסנטים T5 כוללים באופן
מובנה (תהליך ייצור) אורכי גל מעודדי אצות (תחום ננו מטר גלוי) וכאן
נעשתה מחשבה רבה לאחר מאות שעות מחקר לגבי התמהיל שמחד
יעודד פוטוסינטזה ומאידך יאפשר כמות אור (לומן) ויפיק צבע אור נעים
(קלווין), הזמן שהוקדש לנושא הפיק את התוצאה שניתן לחוות בלבד וראוי
מאוד שלא להתייחס אליה כאל אמת אבסולוטית, היא מה שהיא וסה טו.

'הפילה' לא סבלה כלל מאצות מעת ההקמה, לפיכך נכון ואפשר לציין
שתאורת לדים מתאימה מסייעת עד מאוד למינמול אצות, אלא שבחודש
השמיני לא בוצע ניטור ערכי מים והניטראט כאן צנח ל-5ppm, כתוצאה
מכך החלה לצוץ אצת זקן ירוקה ושחורה, אמנם בהיקף מאוד קטן אבל
היא אכן נכחה במערכת בפעם הראשונה מעת ההקמה, האצה טופלה
באמצעות הזרקת אקסל ישירה והתפתחותה אכן נבלמה, המסקנה היא
שתאורת לדים מתאימה מסייעת מאוד למינמול הופעת אצות שונות אבל
מהניסיון המעשי שהצטבר כאן היא לא תמנע את הופעתה של אצת הזקן.








‏הנחת עבודה כנקודת מוצא תהליכית (יותר משנה לאחור)

הנחת העבודה היתה 'מה היית מיישם באק' בנפח איקס אילו היית מתכוונן
לאק' לאוטק, היות ונפח 'הפילה' ברוטו הינו 350 ליטר ונפח הנטו שלה הינו
220 ליטר אזי שני פלורוסנטים T5 54W היו מספקים יחס וואט ליטר של 0‪.‬5.

ראה שוב את הציטוט הגלוי והמבואר שהוצג בעבר כלהלן;
"גוף הלדים מפיק לא פחות מ-2,500 לומינים נטו וכולל גם אופטיקות שתפקידן
למקסם את פיזור האור בנפח עמודת המים עד לגובה פני המצע. לצורך הבחנה,
חשוב לציין שאמנם שני פלורוסנטים איכותיים T5 54W מפיקים כ-10,000 לומינים
אבל ראוי לזכור שמבנה הפלורוסנט, הריפלקטורים, הרכב ספקטרום האור ובנוסף
על כך פיזור ושבירת האור במים גורמים להמון הפסדי אור ומכאן שכמות הלומינים
נטו המצליחה להגיע בסופו של דבר לעמודת המים הינה זהה בקירוב לגוף הלדים".






‏שפה חדשה | 2,500 לומינים = לאוטק | משמעויות מעשיות

כעת רצ"ב לפניכם נתון מובנה לאיפיון תאורת לדים לאקווריום צמחיה לאוטק;
במקום 'יחס וואט לליטר' יש לאמר 'יחס לומינים לליטר', בפרויקט 'הפילה' יחס
הלומינים לליטר הינו 11‪.‬4 (החישוב 2,500:220) עדכון לטובת הגיליון הטכני.

מכיון שידוע לנו שעוצמת האור קובעת את קצב הצמיחה (בכפיפות לאורכי הגל
שהרי גם גרף הספקטרום של T5 מוצר מדף שונה מאחד למשנהו), הניסיון שכאן
מלמד אותנו שערך של 11‪.‬4 לומינים לליטר נותן לעניות דעתי צבע אור נעים
מאוד לעין (כפוף לאורכי הגל) וקצב צמיחה לאוטקי נוח ורגוע לחיים שוטפים
שמשקפים גיזום קל (בכפיפות לזנים) אחת לתקופה של 3-2 שבועות בממוצע.






‏המציאות מול הנחת העבודה (לאחר שנה של פעילות מעשית)

ומה גילינו, 11‪.‬4 לומינים לליטר משקפים דרגת אור נמוכה, אפשר לחיות איתה
שנים רבות, להחזיק אקווריום צמחיה ואף ליהנות, הרי עוצמת התאורה קובעת
את קצב הצמיחה וגם את סקאלת הזנים שיכולים להתקיים וכמובן גם לשגשג.

אבל נמוך הוא נמוך ואחריו יש בינוני ואחריו יש גבוה (דהיינו הייטק), מסיבה
זאת הרינו עמלים כעת על פיתוח אב טיפוס U R B A N LED NATURAL GROW 02
גוף התאורה החדש יפיק כ-3,000 לומינים נקיים שהם כ-20% יותר לומינים
מהדגם הראשון, הגוף החדש יכלול שיפורי תמהיל שתפקידם יהיה למקסם
את תרומת התאורה לתהליכי הפוטוסינטזה, במקביל יתבצעו כאן מאמצים
לשפר את החומרה לטובת הפרקטיקה ואת והתוכנה לטובת היעילות הכללית,
שני הגופים יחד יעניקו מטריית תאורה של כ-5,500 לומינים נקיים וכך אנו
מקווים להגיע למינוח סולם תאורת לדים יציב של 'דרגת תאורה בינונית'.






‏סיכום ביניים

'דרגת תאורת לדים נמוכה' = 13-11‪.‬4 לומינים לליטר
(לאחר ניסיון מעשי של שנה וכפוף לתמהיל אורכי הגל).

'דרגת תאורת לדים בינונית' = 26-24 לומינים לליטר
(ימים יגידו לגבי ההגדרה הזאת וכפוף לאורכי הגל).






‏תאורת לדים לאקווריום צמחיה הייטק או לחצות את גשר הגלוסוסיטגמה

הנה הדילמה, אם ננוע על פי ההבנה המוסכמת של שפת ה-T5 (מכפיל 2) אזי לכאורה
סקאלת ערכים של 52-48 לומינים לליטר (כפוף לאורכי הגל) יתכן והייתה מקיימת יופי
של אקווריום הייטק כולל שפע מדשאות ירוקות, בריאות ואיכותיות של מגרש גולף, ובכן,
לי אין מושג מעשי, צריך לנסות או להרים טלפון למר המיאנטוס או לגברת גלוסוסטיגמה.

'גלוסוסטיגמה אלטינוידס' נעים מאוד, ניסיתי לאקלם גלוסו' בעבר ואני לא מצטער על כך,
שבועיים ימים נפעמתי מהצבע והמראה הירוק בהיר שלה, אביב ירוק בגוון גן עדן, לאחר
כשבועיים היא אמרה לי בנימוס "אין לי תנאים ונעלמה" מותירה אותי עם זכרון קסום,
אוקצור, בחצי שנה הקרובה יהיו כאן (בלי נדר) כ-6,000 לומינים נקיים בתצורת לדים,
אביא אותה שוב והיא כבר תדאג לבשר לי אם התאורה חזקה או בינונית, אכן הצמחים
"מדברים" אלינו כל העת ורק דרכם ניתן לבצע היקשים מעשיים לגבי יעילות התאורה.







‏הקבלה בין פלורוסנטים T5 לבין גוף לדים

לאור האמור לעי"ל כולנו למדים שנכון הוא שלא מתקיימת בעצם הקבלה טכנית בין שני
פלורוסנטים T5 54W לבין גוף הלדים בכמות הלומינים, במישור צריכת החשמל, מישור
גרף הספקטרום וכדומה, אבל ההקבלה שרירה וקיימת כיון שהיא נוגעת לפתרון המופשט
דהיינו "חצי וואט לליטר", היא נוגעת לתחליף שמגלם מצג לאוטק ומאובחן בשפת ה-T5
במילים "חצי וואט לליטר", מכאן והיות ושפת הלדים שונה אין כלל ברירה אלא להתייחס
(ושוב אציין) לאותם מושגים מוסכמים באופן מופשט, בבואנו להקביל אנחנו לא ממירים
ערכים וגם לא משווים וזאת כיון שלא מתקיים בסיס להשוואה וגם אם היינו מתעקשים
למצוא בסיס הוא היה מקשה ומסרבל, צריך להתרגל לשפה החדשה ועל כך בהמשך.

נעשתה הבחירה לנסות וליישם את טכנולוגיית הלדים מלמטה ולדבר רק בשפה החדשה
כדי שיהיה קל יותר להקיש על מה שרלבנטי ובהיר ולטפס לאט ובאופן מאוזן כלפי מעלה.

לאור התעדכנות שוטפת בתעשיית הלדים ניתן לאמר שהמגמה היא דינמית ועיקרייה הן
'מיקסום איכויות', כפועל יוצא ניתן כבר כעת לרכוש לדים שמפיקים יותר לומן פר יחידה
במחיר שהולך ויורד, הווי אומר שכבר נוצר על פס הייצור "חומר גלם" שמאפשר להגיע
לאותו גוף אבל עם תפוקה טובה יותר של כ-3,000 לומינים נקיים (נטו) כמובן בצמידות
לתמהיל אורכי הגל של הגוף הנוכחי שכבר עברו "מים" ושמירה על יחסי משולש הכוח.






‏משולש הכוח | איזון פרמטרים

חשוב מאוד לזכור אם כן שהאיזון ינוע ביחסים שבין אורכי גל, לומן וקלווין על פי אותו סדר,
מדובר במשולש כוח שתפקידו לתת "אוכל" לצמחיה (אורכי גל), לומן (עוצמת הארה לצמחיה
ולצרכן) וקלווין (טמפטורה אורית שהינה צבע אור לצרכן), בתאורת לדים ניתן לשלוט באופן
מדוייק יותר על כל מרכיב, לבודד אותו ואז כשהוא מונח על כף המאזניים להקיש על השפעתו
ביחס למשולש הכח, לנו היה עדיף מהמקום של הרצון להתנסות להתחיל את האירוע מלמטה,
גוף מינימלי שישקף עלות-תועלת אופטימלית, מכאן חשוב לאמר שלעד יתקיים הרצון להגיע
לתמהיל מאוזן ולכן בדיוק כמו גרף הספקטום השונה של כל T5 מדף גם כאן ובסוף האירוע חייב
להתבצע חיתוך פרקטי-מעשי שיוביל לטבילת אש מיימית, רגע קט שכרוך בהמון חששות כמובן.

קל מאוד להוסיף לומנים כשמתכננים ובונים גוף תאורה מקו אפס (מדובר בתוספת כסף)
אבל הרבה יותר קשה להחסירם מגוף שכבר תוזמן כיחידת רצף, כוייל למעגלים ולבקרה
וגם למעטפת הקצה הטכנולוגית/תפעולית, החוויה הנותרת ביתית נטו מבקשת יצירת
תמהיל מאוזן שנותן תשובה חיובית לכלל הצרכים הרלבנטים ולכלל הצרכנים המעורבים.






‏חרוט האור | פרבולת אור | פיזור אור | עדשות

גוף התאורה שכאן גם הורץ ונבדק במישור חדירת 'חרוט האור' אל עומק עמודת המים,
ניתן להגיע עם לד לפיזור תאורה באמצעות עדשות (מצב שהינו אפילו מחוייב) במקרה
הנידון הבדיקה הראשונית למשל העלתה מצג 'חרוט אור' קונטרסטי שיצר קו צל גלוי
בחלק העליון של הדופן האחורית, המצג תוקן היות והוא יצר פגם אסתטי באמצעות
יצירת עדשות חדשות שתפקידן היה לרכך את 'חרוט האור' ולהמירו 'לפרבולת אור'.

בניית העדשות אפשרה פיזור אור אופטימלי במסגרת הגוף הנתון, אבל כאן חשוב לציין
שהניסיון לאחוז בחלק מהנתונים הטכניים שמוצגים בסוגיה אינו רלבנטי ואפילו מייצר
אשליית בוננות צרכנית, אחד יטען ל-45 מעלות והשני טוען ל-RGB ומשקף שורת מספרים,
חשוב לנקות את המוץ מהתבן ולהתמקד, זוית פיזור האור הינה נתון טכני יבש ועקר זאת
כיון שאם לא נאמר לך באיזה גובה בדיוק עליך להציב את הגוף מעל קו המים אזי אין
לנתון שום ערך אפקטיבי ביישום בפועל, אם לא הוצהר עד לאיזה עומק של מים הגוף
אפקטיבי אזי זווית הפיזור שוב אינה רלבנטית ויתרה מזאת בהצבה שגויה יווצר הפסד
אור ו/או בריחת אור שתייצר רעשי אור שעלולים להפריע לתושבי אותו בית הגרים בו.

כאן עמלנו על יצירת גוף שמונח מעל עמודת המים, (לא במצג תלוי) ואפקטיבי עד לעומק
מים של כ-50 ס"מ, מה שמעבר מייצר פחת, כמו גם העדשות על הלדים שבקצוות שונות
מאלה שעל הלדים במרכז כיון שאותם לדים יושבים בדיוק ליד הרלס ולא מעליו כדי למנוע
הפסד אור והעדשות שצוותו להן יוצרות פיזור אור לטובת שתי הפיאות (קיר ימני ושמאלי).

לאור דברים אלה תקוותי שמובן כעת מדוע לנתון של זוויות הפיזור נטו כמו גם ללא מעט
נתונים טכניים אחרים הכרוכים עם תאורת לדים לאקווריום אין אחיזה ממשית בפועל.






מילון מונחים קצר על תאורת לדים

יחס וואט לליטר - לא רלבנטי.

יחס לומינים לליטר - הפרמטר לבדו לא מספק (ראה הסבר 'משולש הכח' לעי"ל).

יחס לומן לוואט - נקודת התייחסות של יצרן הלדים.

קלווין - טמפרטורת האור (צבע נגלה לעין).

אורכי גל - אוכל לצמחיה, פרמטר מאוד חשוב (סולם ערכים בננומטר).

גרף ספקטרום - תרגום גרפי של התפלגות אורכי הגל שגוף התאורה מפיק.

עדשות - תפקידן לדאוג לפיזור אופטימלי של האור הממוקד הבוקע מהלד.

‏PAR - Photosynthetically Active Radiation
משקף את סך כל טווח אורכי הגל הרלבנטים שגוף התאורה מפיק,
חשוב לציין שהנתון ניתן למדידה באמצעות מכשיר יעודי אבל המדד
אינו מדויק, אינו נגיש וכמו כן לא מתקיים סולם ערכים ברור בסוגיה.

PUR - Photosynthetically Useful Radiation
המושג PUR הינו נגזרת של PAR ומשקף את סך כל אורכי הגל
היעודיים לטובת פוטוסינטזה מסך כל אורכי הגל שהגוף מפיק,
חשוב לציין שהשגת נתוני PUR מאוד בעייתית, הנתונים אינם
נגישים להדיוט וגם כאן לא מתקיים סולם ערכים ברור בסוגיה.


עוד קצת על PAR ועל PUR

ניתן להבין אם כך שיתכן מצב שגוף תאורה כלשהוא (פלורוסנט, מטל הליד, לדים)
אמנם מפיק נתוני PAR (להזכירם אין סולם ערכים ברור בסוגיה) מרשימים מאוד
המשתקפים באמצעות גרף הספקטרום, אבל מצג ה-PUR (להזכירם אין סולם ערכים
ברור בסוגיה) של אותו גוף כלל לא מספק את הפיקים הדרושים ליצירת פוטוסינטזה
עבור צמחיה ולפיכך גוף התאורה לא יהיה יעיל.






‏סיכום לאחר שנה וחמישה חודשים עם U R B A N LED NATURAL GROW

איני חושב שמה שעשינו הוא הכי טוב, אולי הוא הטוב ביותר שהצלחנו להשיג באמצעים המאוד
דלים שעמדו לרשותנו, התאמצנו לעשות רק את מה שיכולנו וכעת אנחנו מסתכלים כבר קדימה.

מעבר לתאורת לדים משול לדילוג בין התקליט אל הסי.די.רום, טכנולוגיית היצור שונה במהות ולכן
גם התוצאה, מדובר בדילוג טכנולוגי המדמה יותר 'קפיצת דרך' מאשר ערכים של שדרוג, כל אמצעי
התאורה מפיקים אור (פלורוסנטים וסוגיהם, נורות ליבון, לדים, מטאל הליד, נרות וכו') אלא שאותו
"אור" המתגלה לנו לעין הינו המכנה המשותף היחיד כאן ומכאן שחשוב מאוד לא להתייאש ולתרגל
את 'אין יאוש בעולמות', חשוב להמשיך ולהתנסות והכי חשוב כמובן, הכי חשוב למרות שלא קל ...





'הפילה' | 350 ליטר | לאוטק | צולם סוף יולי 2012 | תאורה U R B A N LED NATURAL GROW



‏
‏.
.
.
‏.

[yairl6]

תודה!! למדתי

[gilhavida]

תודה גלובלי על התגובה המפורטת
אני בהחלט אתעמק בחומר לפני שאחליט

אגב אקווריום יפה מאוד

[chilenom]

בדיוק מתעניין גם בתאורה לצמחייה
אשמח אם תשתף במסקנותיכך...

[abt]

לגלובלי, אתה מעשיר אותנו בפוסט מפורט מאוד עם תשובה לשאלת העץ, ומכאן הערותי/שאלותי אליך:
1. הניסוי שאתה מציג, ניסוי ראוי וחשוב.
2. יש לזכור שניסוי במיכל יחיד יכול להביא למסקנות מוטעות, יתכן שיש דיווחים נוספים על ניסויים דומים אחרים שכדאי להכיר כאן (ראיתי לפני שנה "משתלות" מוארות בלדים אצל אורי מגלד ובנו בע"מ ביפו, אולי זאת הזדמנות שישתף אותנו בתוצאות נסוייו/ניסיונו?).
3. קשה לקבל המסקנה שלדים מונעים אצות בכלל, פרט לאצת זקן שחורה בתנאיי ניטראט נמוך. לא נכון לקבל המסקנה כחוק טבע על בסיס תצפית אחת ותופעה אחת (למרות שנסיון של שנה וחצי ללא אצות כמעט – לא הולך ברגל!).

4. מהפוסט מתקבלת ה"משוואה" הבאה:

11.4 לומנים לליטר = 0.5 וואטים לליטר = אק' לאוטק אצלך = 2,500 לומנים ביעילות של לדים = 10,000 לומנים ביעילות של T5

מכאן שהתאורה החדשה (6,000 לומנים) גדולה פי 2.4 ויותר מתאורת ה"לאוטק" הקיים, ה"גברת גלוסוסטיגמה" כלשונך "תשמח ותעלוז" אולם יתכן ששאר הצמחים הגבוהים יותר "יתבשלו" (לפי לשונו של ניסו.פ), בדוק את חישוביך, האם כדאי ללכת על עצמה כזאת?

5. מדוע אינך מפרט כאן את תמהיל אורכי הגל, שנלמד?
6. למה קשה לקבוע בתכנון גוף התאורה דרגות של עוצמת תאורה (באותו תמהיל כמובן)?.
7. במשולש הכח בהגדרותיך – לומינים לליטר, אורך גל, קלווין – נראה שדרגת ה"חום" הנראה לעין, קלווין, משפיעה רק על האסטטיקה ואין לה השפעה על "כוח" (רמת "צמיחה"), האם יש לנו גרף קלווין מול לומינים מופקים או קלווין מול שינוי אורך גל. אולי יש פירוט לנושא הזה במקור אחר שכדאי להכיר?
8. לסיכום התייחסותי, העבודה מרשימה מאוד, חשובה ומלמדת – מצפה להמשך דיווח והתייחסויות.

[globali]

היי abt,



01.
תודה רבה ויש כאן תיעדוף להגדרה של התנסות להבדיל מניסוי.



02.
אני משתף רק בחוויה שכאן;

... מוצב כאן אב טיפוס בלבד שמייצג את הרצון לחוויה
מעשית ובאופן טבעי נוצרת עקומת למידה אותנטית ...

03.
מבין שקשה אבל ראוי לזכור ולהבין;

... פלורוסנטים T5 כוללים באופן מובנה (תהליך ייצור)
אורכי גל מעודדי אצות (תחום ננו מטר גלוי) ...

04.

... ה"משוואה" הבאה: 11.4 לומינים לליטר = 0.5 וואטים לליטר ...

מזל שהנחת את המילה משוואה במרכאות,
עיון מעמיק מגלה לנו שאין בסיס להשוואה
ולכן אין משוואה ראה ערך 'סיכום ביניים".


שים לב!

הנחת עבודה כנקודת מוצא תהליכית (יותר משנה לאחור)

המציאות מול הנחת העבודה (לאחר שנה של פעילות מעשית)

מכאן שהתאורה החדשה (6,000 לומנים) ...

ברשותך נעשה שוב סדר;
כ-2,500 לומינים (אב טיפוס 01) = 11.4 לומינים לליטר (הבנו מה הוא נותן).
כ-3,000 לומינים (אב טיפוס 02) = 13.6 לומינים לליטר (תוכנן אבל לא נסגר).
כ-5,500 (אב טיפוס 02+01) = 25 לומינים לליטר.

כעת הנה הקטצ';
לאחר ימינה שמאלה ושמאלה ימינה, למטה למעלה וגם הצידה,
הצלחנו להגיע באב טיפוס 02 (לבדו) לכמות של כ-3,800 לומינים.

אפשר לצאת ולחשב, אבל עזוב לרגע את החישובים התיאורטים,
מדובר בגוף שונה מהרבה בחינות ולכן תיווצר כאן מערכת יחוס
חדשה ולכן רק "טבילת אש" תגלה לנו את מידת ההשפעה בפועל.




05.

איני חושב שמה שעשינו הוא הכי טוב ...

... הגוף החדש יכלול שיפורי תמהיל שתפקידם יהיה
למקסם את תרומת התאורה לתהליכי הפוטוסינטזה,
במקביל יתבצעו כאן מאמצים לשפר את החומרה לטובת
הפרקטיקה ואת והתוכנה לטובת היעילות הכללית ...

אין כאן שחור ולבן אלא רק תהליך, כמעט כל מה
שבוצע כבר דיי שייך לעבר מבחינת אב טיפוס 02,
אפילו החומרה משפיעה על הביצועים, בבניית כל
גוף תאורה מתקיים איזון בין ריבוי פרמטרים עצום.



06.
טכנית אפשרי אבל מעשית מדובר כאן בהוצאה מיותרת,
באותה המידה גם לאוטקיסט T5 לא רוכש תאורה כפולה.



07.
אכן הבנת באופן חלקי אבל יש עוד חלקיק חשוב בפאזל,
קלווין הינו תוצאה גלויה לעין אבל היא לא רק אסתטית,
"צבע האור" קרי טמפ' האור כפופה לכלל שאר הפרמטרים,
'משולש הכח' מבטא הפשטה של מבנה הכוחות הפועלים.



08.
תודה, אני זוכר את עצמי (וכמובן עד היום) קורא וקורא וקורא
ולא מבין כלום ומתפלא על אלה שאולי כן הצליחו להבין משהו
ממשהו, לאור החוויה הבנתי שאין ברירה אלא לשים את "הפרה"
על השולחן ולבצע את הניתוח לבד, אין לנו ברירה אלא לאקלם
ריצ'ייה פלוייטנס ורק אז נוכל להבין אם הנשירה שלה באמת
מפריעה לחיים השוטפים ומבטלת את היופי שהיא אכן מגלמת.
.
.
.
.

[abt]

חבל, "התנסות וחוויה" מגבילה את ההשפעה של הפוסט על חובבים ועל התחביב, אני דווקא רואה בפרוייקט שלך הזדמנות ללמוד השפעה של הפרמטרים (כל אחד בנפרד) על הצמיחה.
אל תתייאש, תכנן מראש את המערכת ע"מ להעריך ולהבין את תוצאות והתהליך.
בהצלחה ותודה

[globali]

... אני דווקא רואה בפרויקט שלך הזדמנות ללמוד ...

היי abt,

ומה שניתן ללמוד הוא נפלא והשיעור עדיין בעיצומו,
יש מסקנות חשובות מאוד עד כה ולכן אנו ממשיכים
עם אב טיפוס 02, זכור שהחוויה כאן מעשית מאוד.

צריך לחכות לצלצול ואולי גם לגשר הגלוסוסיטגמה,
כאן יש סבלנות, אורך רוח, חשק וגם רצון להתמיד.

... (כל אחד בנפרד) ...

עיין שוב ושוב והבן שאין להקיש על השפעתו של
כל פרמטר בנפרד, אין כאן כלל רלבנטיות, יש רק
להבין את המשמעויות והנגזרות של כל פרמטר
ביחס לשאר הפרמטרים וביחס לתכלית המוגדרת.

דמיין מגדל בגובה 100 מטר וכעת שאל את עצמך
'האם הוא יציב', כעת נסה להקיש רק על ה-100
מטר כפרמטר לאיפיון והגדרת יציבותו של המגדל.
.
.
.
.

[אלי קדר]

גלובלי, תודה על המחקר המעמיק,
ההנחה שלך שבלדים יש פחות אצות מגובה היטב בדברים שכתב לי יצרן הלדים, למעשה, הוא מיצר גופי תאורה מיוחדים שמיועדים לגידול אצות במכוני מחקר.
מכאן הוא יודע מה הוא הספקטרום האידאלי לאצות (זה שהחוקרים מבקשים ממנו )
ומכאן הוא יודע מאיזה תחום של אורכי גל להימנע בלדים שמיועדים לצמחיה.
(ישנה יכולת טובה מאוד לשלוט באורכי הגל שמפיק הלד)

היי גיל,
מתוך היחס שאתה מתכנן של וואט לליטר אני מבין שזה אקווריום הייטק.
גלובלי הכין גוף תאורה לאקווריום לאוטק.



כדי שיהיה מידע מרוכז בנושא הלדים בצמחיה, מצורפת תגובה שלי מתוך שרשור אחר על הרשמים שלי מתאורת לדים באקווריום הייטק:

:
תאורה- [/b][/u]
אחת הסיבות שאני לא מפרט בדרך כלל על תאורת הלדים היא שהיו בעבר מספר דיונים מתסכלים בנושא תאורת הלדים לצמחיה, הם היו מתסכלים מבחינה זו שלא הצלחנו בסופם למצוא מכנה משותף שיהווה בסיס להשוואה בין תאורת לדים לתאורת T5 ומשם לעשות את ההשוואה המוכרת לנו של וואט לליטר.
אמנם, ניתן לכאורה להשוות את ה PUR וה PAR
(PAR = Photosynthetic Available Radiation)
(PUR = Photosynthetic Usable Radiation)
אבל לחובב הרגיל אין את הציוד המתאים.
לדעתי הלא מלומדת כדי להשוות " מדעית" צריך מכשיר Digital PAR Meter זה מכשיר שעולה בסביבות ה $400 צירוף של ערך ה PAR והספקטרום של התאורה יהווה בסיס טוב להשוואה.
וכך, למרות שאני אשפוך ערמת נתונים לא ניתן יהיה בסוף לומר "אה, כן, זה שווה ערך ל 4 נורות T5 של אוסרם"
כאן יש הסבר בעברית על תאורה באתר היצרן. בעצם ההסבר באנגלית טוב יותר

מצד שני, אולי תהיה כאן עוד תובנה חדשה מהדיון הזה וכולנו נרוויח, אז ככה:
תאורת הלדים היא מתוצרת אורפק, זו מערכת שהם מייעדים אותה לצמחייה מבחינת אורך גל וכדומה.




מדובר על 2 גופי תאורה, בכל גוף יש 56 לדים של 3 וואט כל אחד.
רובם לבנים, נניח 44, ומשהו כמו 8 כחולים ו 4 אדומים.
לכולם עדשות של 120 מעלות. ( העדשות האלו אמורות לאפשר חדירה טובה יותר של האור לקרקעית האקווריום ובכך לאפשר גידול של "שטיח" של צמחיםנמוכים שדורשים תאורה חזקה כמו המיאנטוס קובה )
צריכת החשמל שמדדתי היא 150 וואט לכל גוף.
ההספק מבחינת הספק האור, יש לי תשובה מהיצרן שמדבר על 30,000 לומן ל 2 גופי התאורה יחד:

This led with 13K,
I Do not use for planted aquarium 16K so the 13 k give it more red
It is
100 lm/w
So 150 w X 100 Lumen = + or - 15,000 Lm
You have 2 unit so it use 30,000 Lumen
here spectrograph
you can see that in your white led there is much less 525-620nm this part is part of the par but not PUR so your led have about 50% more PUR then Other led

זה הספקטרום של הלדים הלבנים שהם כאמור הרוב:

וזה של האדומים, יש רק 4 כאלו בכל גוף תאורה:

זה הספקטרום של הכחולים:

לגבי הספקטרום של הכחולים ושל האדומים, כתב לי היצרן שהם זהים ללבן רק שבכחולים הם ללא הפיק האדום ואז מתקבל הכחול ובאדום להפך.
מבחינת עוצמת האור שמספק לד צבעוני שלו - העצמה היא כפולה מעוצמת התאורה של לד לבן בספקטרום הספציפי.

.the blue led not so importent in planted aquarium when have good white led
the blue led just reapet the same spectrum that
the white led have in the blue part, so we can say 2 white led can give the same photon amount in the blue wave from spectrum of 420 to 500nm, the same the red led

הנמכתי מאוד את גוף התאורה של הלדים. לפי המלצת היצרן הוא היה בגובה 69 ס"מ מפני המים, ועכשיו הורדתי אותו ל 21 ס"מ, אני חושב שהם חוששים שלחות תזיק לאורך זמן לגופים אבל כשפרקתי את אחד הגופים המבנה הפנימי היה די מרשים מבחינת האטימה.
או אולי מאצות על הזכוכית- לא זוכר בדיוק.
כרגע יש צמיחה מהירה אבל אין צבע אדום לצמחים שאמורים להיות אדומים, ולכן הוספתי לניסיון 2 נורות נאון 80 וואט כל אחת, אלו נורות רגילות, נדמה לי שעלו 27 ש"ח ליחידה לפני מע"מ
OSRAM HO80W/856 LUMILUX Cool Daylight
max.6650 lm
ועדיין לא ראיתי את התוצאות המבוקשות.
כיום אני מאיר אקווריום של 480 ליטר נטו בהספק כולל של 460 וואט,

בחלק מהצמחים אני רואה שיפור ניכר, בעיקר בלודווגיוה ארקוטה LUDWIGIA ARCUATA ובעוד סוג של לודווגיה עם עלים עגולים

זו תמונה מה 8/09/ 2012:


לסיכום:
שים לב לכמות החשמל הכוללת שבה אני משתמש באקווריום הייטק.
שים לב לקטע החשוך בין גופי התאורה, הוא נעלם כשמגביהים את הגופים למעלה.
אז אם אתה רוצה לעשות ניסיונות כמוני וכמו גלובלי לך על לדים. (יש גם כאלו אנשים ...)
אם אתה רוצה "ללכת על בטוח" לך על T5.

אז אני מאחל לך הצלחה בכל דרך שתבחר

[globali]

... תודה על המחקר המעמיק ...

היי אלי קדר,

וככל שנעמיק אולי אפילו נפגוש גם את אלה,
ניתן לראות שלחלק מהם יש "לדים" על הגוף;


.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

פס קול הסרטון נחמד

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
וכעת למציאות, ללא תוספת הפלורוסנטים האק'
שלך מתודלק היום וכעת ב-62.5 לומינים לליטר.

אב טיפוס 02 של U R B A N LED NATURAL GROW
יעניק 'לפילה' מטריית תאורה ביחס של 17.3
לומינים לליטר, נשמע נמוך באופן יחסי עבור
הגברת גלוסו' ועדיין אביא אותה לביקור בזק.

אם היא תלך, אקווה שאולי ואוכל להכפיל יום
אחד את התאורה וליישם שני גופים (א"ט 02)
אלה יתנו 34.6 לומינים לליטר ומעניין לראות.

'הפילה' עדיין לאוטקיסטית, קצב צמיחה איטי
ונחמד ללא תמיכת פד"ח ושאר ירקות הייטק
ואני ממש מעדיף להמשיך ולראות אותה כך.

בשורה תחתונה, אין מה לעשות אלא לעשות.
.
.
.
.

[אלי קדר]

היי
גלובלי,
אשמח לטעות ולגלות שמה שיש לי זה מספיק מעל לראש.
אני עוד בשלב הניסיונות ואין לי דעה נחרצת על תאורת הלדים.
רק שים לב לתהליך, שנינו הגברנו את התאורה למרות שאני מאמין שבדיוק כמוני חשבת בתחילה שמה ששמת זה מספיק.
אני מקווה שבעתיד אוכל להוריד את הפלורסנטים בלי לראות נסיגה בצבע ובקצב הגדילה של הצמחים.

[abt]

כשראיתי אצל קדר את תאורת הלדים מוצנעת בתיקרה ומשם מאירה ישירות לאקווריום, היה אפשרי אז לראות את האק' מלמעלה (זהו מימד נוסף של הצמחיה ואפשר גם להנות מכל העומק של המיכל) התרשמתי מאוד והתלהבתי מתאורת הלדים.

כעת מתברר שגוף תאורת הלדים צריך ל"שבת" כמעט על המים. כמוכן, הגוף צריך להתפרס על כל המיכל כדי שלא יווצרו "קטעים אפלים".

אכזבה מסויימת.

אולי אם מתכננים יותר לדים, עוצמה גדולה יותר או עדשות מתאימות אפשר יהיה בכל זאת "להפציץ" מרחוק עד לתחתית המיכל?

בכל זאת, נראה שקיימת דעה אחידה באשר ליתרון הגדול שביכולת למנוע אצות (בתמהיל צבעים נכון). זהו יתרון גדול שמצדיק לדעתי מעבר ללדים באק' הבא.

ועד אז נלמד מנסיונכם.

[globali]

אני עוד בשלב הניסיונות ואין לי דעה נחרצת על תאורת הלדים.

היי אלי קדר,

דעתי על תאורת לדים הינה חיובית מאוד לאור ניסיוני,
אבל שוב, חשוב לזכור שכל גוף תאורה נותן רק את מה
שהוא נותן ותו לאו, ממש כמו עם T5 ,EL ,PL ,MH וכו'.

מכיון שידוע לנו שעוצמת האור קובעת את קצב הצמיחה
(בכפיפות לאורכי הגל שהרי גם גרף הספקטרום של T5
מוצר מדף שונה מאחד למשנהו) ...

... למרות שאני מאמין שבדיוק כמוני
חשבת בתחילה שמה ששמת זה מספיק.

כמובן שנוצר כאן תהליך ורק הניסיון המעשי יצר
מסקנות תואמות, בפועל אני יכול להישאר עם
הגוף הנוכחי אבל הרעיון כבר הובן ונוצר כאן דיי
חשק לאקלם זנים חדשים (צרכני אור חזק יותר).

כל הכייף באקווריום צמחיה הינו הדינמיקות של
תבנית הנוף, יותר אור משמעו שינוי מעניין בפועל.

... מוצנעת בתיקרה ...
... מאירה ישירות לאקווריום ...
... צריך ל"שבת" כמעט על המים ...
... צריך להתפרס על כל המיכל ...
... "קטעים אפלים" ...
... יותר לדים, עוצמה גדולה יותר ...
... עדשות מתאימות ...
... "להפציץ" מרחוק ...

היי abt,

חווים שאתה מתעמק בפוסטים וזו דרך טובה
לנסות ולהבין משמעויות, השלכות ונגזרות.

אפילו החומרה משפיעה על הביצועים, בבניית כל
גוף תאורה מתקיים איזון בין ריבוי פרמטרים עצום.

.
.
.
.