[ברלופו]

השיטה שלי לרביית דגי קרב:
בשלב הראשון, יש להאכיל את דגי הקרב בתולעי דם יבשות או קפואות (אני ממליץ על יבשות כי אין צורך להפשיר, אבל אם אתה מפשיר קפואות זה סבבה) במשך שבוע לא פחות ולא יותר משלוש פעמים ביום.

גודל המיכל חייב להיות לכל הפחות 25 ליטר (אבל לא יותר מ50 ליטר), יש גם כאלה שהצליחו אפילו בחמש, אבל לדגיגים יגמר מאוד מהר מרחב הגדילה וגם לא היה לזוג מספיק מרחב שחייה.. אני אישית מרבה באקווריום של 40 ליטר (בעבר ב 30 ליטר).

את האקווריום יש להכין בדיוק מתי שאתם מתחילים להכין את הדגים לרבייה.
האקווריום הולך ככה:

טמפרטורה של לא יותר ולא פחות מ-28 מעלות, מאוד חשוב.
הרבה מאוד צמחים צפים (אלף אלה, אלודאה, עדשות מים, חסות מים ועוד)
הצמחים ישמשו כמקום מסתור לנקבה וגם כחומר גלם לאינפוזריה.
וגם פילטר ספוג כבוי, (נחזור עליו בקרוב).
והכי חשוב, לא לשים חצץ משום סוג שהו, זה יפריע לזכר לראות את הביצים במהלך הזיווג וגם יקשה על שאיבות רפש.

לאחר שהאקווריום רץ במשך שבוע אני מכניס את הזכר ונותן לו להתרגל לאקווריום במשך כיום, במשך היום הזה חובה להמשיך להאכיל אותם שלוש פעמים ביום.

לאחר שהוא שוהה באקווריום במשך כיום אני מכניס את הנקבה לתא השרצה שנמצא מראש באקווריום (ללא המכסה של תא ההשרצה).

מהרגע הזה הזכר יתחיל לחזר אחרי הנקבה וייתן "הופעות" מולה.
אם הנקבה מוכנה היא תהיה גם ליד המחיצה, ותתן הופעה דומה (סנפירים וזימים פרושים). יהיו לה פסים כהים אנכיים.
בנקבות בהירות לא רואים את הפסים.

כאשר אני רואה ששניהם מוכנים ("הופעה" הדדית ושהייה של הנקבה ולפעמים גם של הזכר צמוד לדופן התא שהזכר מגיע אליה) אני משחרר בעדינות את הנקבה (בשעות הערב ולא לפני) מתא ההשרצה בכך שאני מטה בעדינות את תא ההשרצה ונותן לנקבה לצאת מהתא.
חשוב לא להוציא את התא מהאקווריום, הוצאה תגרום להריסת קן הבועות (והוא גם מקום מסתור נוסף).
מרגע זה יש כל הזמן אור חלש מעל האקווריום, הזכר זקוק לו על מנת לטפל בביצים ובדגיגים.
הם יתרבו תוך יום או יומים, במידה והם לא יתרבו, יש להוציא את הנקבה חזרה לאקווריום שלה ולהכין אותה שוב לרבייה במשך כשבוע.

הרבייה של דגי קרב היא אלימה, הזכר רודף ונושך את הנקבה עד שהיא מסכימה (בסוף התהליך היא כנראה תהיה קרועת סנפירים ושרוטה, לא להיבהל).
לאחר סיום הרבייה יש להחזיר את הנקבה חזרה לכלי שלה ולהמשיך לתת לה את התנאים שהיא קיבלה לפני.

אבל, יכול להיות גם שהזוג פשוט לא מתאים, זה קורה כאשר:
הנקבה תוקפת את הזכר (זה כבר קרה לי פעמים, בפעם הראשונה היא פשוט הרגה אותו... גם הנקבות יכולות להיות מרושעות).

הסנפירים של הנקבה מאוד מאוד קרועים בצורה שזה כבר נראה שהיא לא יכולה יותר.

במידה והראשון קורה, יש לחזיר את הנקבה לאקווריום שלה ולא לנסות אפילו להרבות אותה שוב אף פעם.

במידה והשני קורה, תחזרו אותה לאקווריום שלה ותנסו להרבות עם זכר או נקבה אחרת, הזוג הזה פשוט לא יתרבה ולא משנה עד כמה אתם רוצים... מניסיון.

בכל מקרה, במידה והרבייה הצליחה והחזרתם את הנקבה למקום שלה נעבור לשיטת ההאכלה של הדגיגים:

לביצים ייקח 36 שעות לבקוע ולדגיגים ייקח בין יומים לשלושה להתחיל לשחות באופן עצמאי (לא קפיצות מהקן למטה וחזרה למלעלה, אלה ממש לשחות).

המזון הראשון זה אינפוזריה (סנדליות): יש לשים כבר בשלב שאתם מכניסים את הנקבה ולהוסיף כאשר אתה מוציאים את הזכר חזרה לכלי שלו (ברגע שהדגיגים מתחילים לשחות בצורה עצמאית) יש להוסיף עוד, זה יספיק לשלושת הימים הראשוניים שלהם.

לאחר שלושת הימים האלה עד גיל חודשיים יש להאכיל בארטמיה מובקעות ומובקעת בלבד (הדגיגים יואכלו רק אוכל חי).

זוכרים את הפילטר ספוג הכבוי? יש להדליקו ולשים אותו על עוצמה חלשה מאוד כאשר הדגיגים היו בני חודש (מהרגע הזה יש להחליף 20 אחוז מהמים כל שבוע).

ברגע שהדגיגים מגיעים לגיל חודשיים אפשר להתחיל להאכיל אותם בתולעי דם יבשות.

כאשר הדגיגים בני שלושה וחצי חודשים יהיה אפשר לזהות את מינם, בשלב הזה יש להעביר את הזכרים כל אחד לצנצנת משלו (לפחות 2.5 ליטר).

כשהם היו בני ארבעה חודשים הם יגיעו לבגרות וכשהם היו בני חמישה חודשים יהיה אפשר להתחיל להרבות או למכור אותם, בהצלחה!

נ.ב הינה קישור לאיך לגדל את כל סוגי המזון הכי שהדגיגים צריכים: https://www.aqua.org.il/magazine/item.php?id=255 (בשיטה שלי אני משתמש רק בארטמיה ואינפוזריה).